רמת גן משק חלב משפחת בדנר 4ב
תמלול הטקסט
28 בפברואר 1939, אלימלך יקירי
זה כמה חודשים שכתבתי לך ולא ענית לי ? גם ביקשתיך לשלוח את הניירות של צבי ואין קול. לכן אבקשך עוד פעם שתשתדל לשלוח לי את הניירות וזה תיכף ומיד, מפני שאם אני לא אסדר בחודש זה את העניין, כבר יהיה מאוחר ואתה טרם תדע כמה צרות יש לי מזה. אני מוכרח אותו להעלות כי אצל אברהם כלו כל הקיצין וזה כל תקוותי. דומני שעכשיו אצליח בזה תלוי רק בך, שתשלח לי את הניירות, כי אי אפשר לי בעצמי לנסוע לחיפה.
איך אצלך ? אצלי הכל כשורה. מקווה שתמלא תיכך את שאלתי (= בקשתי) שהרי גם אתה מעוניין בזה, נכון ? חיי בטוב, דרישת שלום ממני וממשפחתי, ישראל.
הערות
ישראל בדנר, אחי אמו של אלימלך (אלי) שטגר, והוא דוחק באלי להעביר לו "ניירות" משפחתיים הדרושים להשגת האישורים המתאימים לעליה לא"י משלטונות המנדט, לבטח הליך קשה ומלא מהמורות. הימים הם ימי סערה המתרגשת על כל אירופה טרם המלחמה ותחושת הדחיפות של "עכשיו או לעולם לא" בכל הקשור להצלת יהודים אינה ארטילאית עוד. "כי אצל אברהם כלו כל הקיצין וזה (הצלת צבי שטגר ומשפחתו) כל תקוותי" .... אברהם הוא אחיו הצעיר של הכותב ונרמז כאן שהנסיונות להעלות אותו ואת משפחתו ארצה כשלו !
שלושת ענפי המשפחה, הן הוריו של אלי שטגר, אחיו ואחותו, הן אברהם בדנר וחנה אשתו וילדיהם מרים, יוסף ועוד בן או בת, וכן מניה אסדרבאל לבית בדנר, בעלה יצחק וילדיהם, עטקה (צוקרמן לאחר נישואיה) ובתה התינוקת, גוסטה ואח צעיר שלא זוהה בשמו, נספו כולם בשואה.
