תחנת הבריחה בזלפלדן ישראל רידלניק 11ב

אחד האתגרים הגדולים ביותר של "הבריחה" באוסטריה מימיה היתה התמודדות עם ההתנגדות הגוברת של הצרפתים לאפשר מעבר פליטים לאיטליה בתחומי שליטתם במעברי האלפים. על המבצע חסר התקדים בחודש מאי 1947 פיקד רידלניק ומדווחים עליו לפרטי פרטים הן אבא גפן בספרו "פורצי המחסומים" (עמ' 221 ואילך) והן יהודה באואר בספרו "הבריחה" (עמ' 290 ואילך).

את המחשבה שהובילה למעשה מציג באואר כך:

היתה קיימת בעיה כיצד להגיע מזלפלדן לאינסברוק, או נכון יותר, לגנאדנוואלד, מעוזו של סאמי לוי. שם שוב צצה השאלה, כיצד לגבור על התנגדותם של שלטונות הכיבוש הצרפתיים, שמרוצים היו שאין הם צריכים לטפל בבעיה יהודית ולא התכוונו להניח לבעיה מעין זו שתתפתח. הקשיים עם הצרפתים נתיישבו במידה מרובה על ידי ניירות מזוייפים, כל אימת שהיו חציות גבול ברגל, ובמידה ניכרת על ידי הסדרים שנעשו עם פקידי רכבת אוסטריים מקומיים, שהתירו לקבוצות קטנות להיכנס לאזור הצרפתי במסווים ממסווים שונים. כל התחבולות הללו נתקלו בחומרה הולכת וגדלה מצד השלטונות הצרפתיים עד שבאפריל (1947) נפסקה כל תנועה אל האזור הצרפתי. "הבריחה" הגיעה למבוי סתום והיה ברור שאם לא יימצא מוצא, לא תתקיים כל תנועה לאיטליה.

לאור התפתחויות אלה נתקבלה החלטה לאלץ את הצרפתים לסגת מעמדתם על ידי מעשה נועז. בן נתן, לוי מגנאדנוואלד וגפן מזלצבורג, כמו גם נציגי "בריחה" מקומיים אחרים, שלחו 18 אנשי "בריחה" לזלפלדן. שם, בפיקודו הכללי של ישראל רידלניק, שהיה פעיל "הבריחה" בגבול שלזיה במשך התקופה של יציאת קיילצה, נבחרו 500 אנשים שהסכימו לשמש פורצי דרך. מהם נבחרו שלושה אנשים לבדיקת השבילים המובילים מראשי ההרים אל גבול האזור סמוך לעיירה גרלוס (Gerlos). השבילים נבדקו והפריצה תוכננה לשעת בוקר מוקדמת וב 7 במאי 1947 עזבה את זלפלדן שיירת משאיות עמוסה 518 איש ואישה.

ולעניינינו, נציין רק כי מעבר קרימל (Krimml) נמצא כ 30 ק"מ דרומית לגנאדנוואלד ואילו העיירה גרלוס והמעבר החדש שסומן נמצאים אך ק"מ ספורים מקרימל.

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!