תיאטרון אהל 52א

"מעמק הבכא לעמק יזרעאל" (כתבה שהופיעה בעיתון "דבר" ביום 17 בנובמבר 1936).

במילים אלה הגדיר שלמה לביא מעין חרוד את הצגות "מסעות בנימין השלישי" בבוא ה"אהל", אחרי הפסקה של שישה חדשי המאורעות (= מאורעות הדמים בארץ שפרצו באפריל 1936), לעמק. ארבע הצגות ניתנו שם בימים 6-10 בנובמבר, שתים בכפר יחזקאל ושתים בנהלל. 4,500 איש, ביניהם 500 מבני הנוער, באו להצגות אלה מ-32 נקודות.

בין הצגה להצגה ביקרו חברי "אהל" במשקים ובכל מקום נערכו להם פגישות לבביות. במוצאי שבת סודר בקבוצת גבע נשף לכבוד ביקורו של ה"אהל" בעמק. מסביב לשולחנות ערוכים ומשופעים בכל טוב הסבו כל חברי הקבוצה, הורים וילדיהם, עם חברי "אהל".

פתח יעקב ריז'יק (רז) שאמר: כשם שאחרי המאורעות של תרפ"ט באו אלינו חברי "אהל" על מנת לעזור לנו בימי מצוקה ועיפות במשק, כך שבים אלינו גם עכשיו, אחרי ששת חדשי עמידתנו על המשמרות והביאו לנו שי מתוצרת רוחם, שאף היא פרי עבודה תוך עמידה ושמירה, שמירה ממש ושמירת נפשנו ורוחנו, והרי לפנינו "מסעות בנימין השלישי". אחריו הוסיף שמעון קושניר שאמר: מוצלח עד מאד הוא הרעיון שהגה והגשים "אהל" בהציגו את המחזה "מסעות בנימין השלישי" דוקא בזמננו זה, כשהכיסופים לגאולה הם עזים לאין ערוך מבזמנו של מנדלי מו"ס. ותודה משולשת מאיתנו ל"אהל" על הביאו לעמק תשורה זו: ראשית, משום שאנו, הדור הראשון להגשמה, היינו כחולמים בראשית דרכנו כבנימין וכסנדר'ל ואת חלומותיהם של שניהם הפכנו למציאות. שנית, משום שברכה רבה גנוזה במחזות ממין זה לעליה החדשה אשר לא ידעה את בנימין ואת סנדר'ל, אשר לא שאבה ממקורות ישראל אלא ממקורות זרים. ושלישית, משום שעל ידי הצגות כאלה ניתנת לנוער שלנו, שלידתו, גידולו וחינוכו בארץ ישראל, האפשרות ללמוד את הרקע של בראשיתנו, ומתוך לימוד זה, לבוא לידי אהבה ולידי המשך השלשלת. אחרון למברכים היה שלמה לביא: לא רק תודתנו אלא גם גאותנו על הצגה זו. היא נתנה את הביטוי ללבטים העצומים ולכיסופים העזים של אחינו שלא זכו עדיין לעלות ולשבת אתנו. "אהל" הביא את "עמק הבכא" לעמק יזרעאל. כולנו מצפים לשירה, כולנו זקוקים לביטוי ואותם מביא לנו מפעם לפעם תיאטרון "אהל" שמתוכנו צמח. "מסעות בנימין השלישי" כפי שהוצג ב"אהל", יאה לזמן ויאה למקומו והוגש לנו בצורה נאותה, תמימה ולירית, שאפשר לנו באמת לומר, כי מן הבחינה החינוכית, עוד לא ראינו בארץ הצגה כדוגמתה. והשיב משה הלוי: הביקורים של ה"אהל" בעמק הם צורך נפשי ל"אהל" ולאמן גם יחד. ביקור של ה"אהל" בעמק, חג הוא לשניהם.

כתום דברי הברכה וההערכה פרץ הקהל בשירה וריקודים ובהקראותיו המוצלחות של יהודה שחורי נסתיימה המסיבה.

הערה

ללא ספק, הקונפליקט בין אופיו הסוציאליסטי של התיאטרון, והציפיות שנוצרו עקב כך, לבין רפרטואר "אומנותי" גרידא, ילוו את התיאטרון במשך כל שנות קיומו. בן-עמי פיינגולד במאמרו (אשר כבר צוין קודם כן), "אהל - עלייתו ונפילתו של תאטרון פועלים", מקדיש לנושא זה חלק ניכר מדבריו.