1922, משפחת לנדרס מתאחדת 8ד
תמלול חלק המכתב שבעברית
יום ו' (13 באפריל 1923) עש"ק (ערב שבת קודש), חיפה, יקירי
קיבלתי אתמול את מכתבה של ליבה המודיע את ביאתה (= בואה) של אמא לזכרון. מתפלא אני מאד למה אבא אינו כותב, לגמרי הייתי חושב שהוא חולה אלמלי המען הכתוב בעצם ידו. הריני מתפלא מאד על שליבקה לא באה כי כשהיתה אמא פה, החלטנו שתבוא תיכף ומיד. לפי דעתי אין צורך שליבקה תשב בבת שלמה או בזכרון. גם לטפל בזאת צריכה רק אמא בעצמה, אנחנו היינו אצל רופא לפני הנסיעה והוא אמר לאמא איך להתנהג, ואם אתם לא תחוסו על הפרוטה (מה שאפשר כפי מצבנו כי משכורתי תהיה 12-13 ל"י לחודש) אז היא תהיה בריאה. העיקר, אל תפחדו שמא תשקעו בחוב כי במשך חודש חדשיים אוכל לשלם הכל. לכן הריני חושב שחבל מאד על הזמן שליבקה מאבדת חינם מבלי להביא שום תועלת לכם.
אני מרגיש את עצמי טוב מאוד. אפשר שדוד יהיה פה היום כי הוא צריך לבא הנה לוועידת "אחדות העבודה". את המכתב הריני כותב כבר מהמשרד שלי הפרטי ולא מהמשרד לע"צ (= לעבודות ציבוריות) ומעני עכשיו יהיה כזה: חיפה, לשכת המכתבים, קרן מכשירי העבודה.
נו, היו שלום, שלכם ז.י. לנדרס
תרגום חלק המכתב הכתוב רוסית
לובה היקרה
אני מתפלא מאד מכך שעדיין לא הגעת. אני חושב שאין לך שום סיבה להמשיך לבזבז זמן. אמא תבריא בכוחות עצמה, רק שלא תחסוך בהוצאות הדרושות, ואילו הזמן שלך הולך ואוזל, את צריכה גם לחשוב על עצמך. אני מתפלא שאחרי מה שאמא החליטה, את עדיין לא באה וממשיכה לשבת שם. לגבי ה"משאבים" לובוצ'קה, אל תדאגי, עכשיו מתבזבז לי הרבה יותר כסף מאשר אם היינו גרים יחד שנינו. לובוצ'קה, את כנראה תקבלי את המכתב הזה ביום ראשון ואני רוצה שביום שני תהיי כאן ואל תגרמי לי לרוץ כל יום אל תחנת הרכבת כפי שעשיתי עד כה. אני חייב לפגוש אותך מפני שאנחנו, זאת אומרת הרייפינים ואנכי, החלפנו דירה. אנחנו גרים עכשיו בבית מיוחד, מאותם בתים נאים ומסודרים שראית כשהלכנו לחיפה דרך המחצבות. החדר נפלא, עם צנרת וכל תנאי הנוחיות. נו, בואי, אני מבקש ממך, ביום שני.
שלך, ז. לנדרס
תרגום חלק המכתב הכתוב יידיש:
אמא יקרה
נו, מה שלומך ? איך את מסתדרת ? אני מניח שעכשיו צריך להיות לך עכשיו טוב יותר מאשר בבית המלון, האין זאת ? כתבי לי מספר מילים. באשר לליבקע, הרי כבר שוחחנו על כך שתבוא אלי, שבאמת תבוא ומה שיותר מהר יותר טוב, הזמן שעובר לא מיטיב עמה.
נו, אני מאחל לך היי בריאה, ז.י. לנדרס
הערות לטקסטים:
"בואה של אמא לזכרון". האם נסעה מבת שלמה לזכרון יעקב הסמוכה לצרכי ריפוי כלשהו המוזכר לא פעם.
"אפשר שדוד יהיה פה היום .... לוועידת אחדות העבודה". דוד זכאי, דודו של זלמן יצחק, והוא ללא ספק ציר בעל מעמד במפלגת "אחדות העבודה". גם זלמן יצחק עצמו, כמובן, חבר המפלגה.
"המשרד שלי הפרטי .... בקרן מכשירי העבודה". אך ימים לאחר ירידת מתיישבי קבוצת "הכרמל" מהקרקע בוואדי רושמיה, זלמן יצחק מקבל ג'וב בחיפה. תחילה ב"משרד לעבודות ציבוריות ובנין" וזמן קצר לאחר מכן ב"קרן מכשירי העבודה", שתיהן לימים חלק מ"סולל בונה".
"כשהלכנו לחיפה דרך המחצבות". זלמן יצחק מזכיר לאחותו את הדרך שעשו יחד רגלית מרושמיה לחיפה אך מספר חודשים קודם לכן, כשהיא התארחה אצלו בהתיישבות, זמן קצר לאחר הגיעה ארצה.
"הרייפינים" הם בני משפחת רייפין (?), קרובי משפחה או מכרים בחיפה, עם מי מהם חלק זלמן יצחק קורת גג באותה עת. ככל הנראה מדובר בבית בשכונת הפועלים "נחלה" שהולכת ומוקמת ממש באותם ימים.
"אני מניח שצריך להיות להיות לך עכשיו טוב יותר מאשר בבית המלון". תקופת מה לאחר הגיעם מרוסיה באוגוסט 1922, התגוררו הוריו ואחותו של זלמן במלון "ורשבסקי" בירושלים. עתה הם במושבה בת שלמה בה משמש האב שוחט ובודק. לא מפתיע שהבת לובה לא מוצאת את מקומה במושבה הקטנה והנידחת.
