בגדודים העבריים 2ב

על דילמת הגיוס ל"גדודים" כותבת חברת קבוצת באר טוביה שושנה אייזנברג (פלד) בזכרונותיה, בעמודים 30-31:

"עם בואם ארצה של שני הגדודים העבריים – האנגלי והאמריקאי, רגשו הרוחות בקרב הצעירים היהודים בארץ ישראל. בוויכוחים שהתעוררו, אלה שצידדו בהתנדבות לגדודים בקרב הצבא הבריטי, ואלה להתגייסות לשמירה על הקיים והיחלצות לשיקום ולמשימות חדשות. גם קבוצתנו נקלעה למשבר הזה, חלק מהחברים התנדבו לגדוד הא"י שהיה בשלבי הקמה וחלק נשארו בבית .... מטבע הדברים היתה קשה ההכרעה להישאר בבית, שהרי דברים גדולים התרחשו אז וכל אחד ביקש להיספח אל כובשי הארץ ולהימצא במרכז המאורעות. מאידך – להשאיר את הישובים והמשקים ללא עובדים וללא מגינים בימים הללו שבין שלטון לשלטון, היה משום חוסר אחריות במידה מסוימת .... מקבוצת באר טוביה הלכו לגדוד ארבעה חברים: יוסף גוריון, אהרן אתקין (נכתב לעיתים גם אטקין), יוסף כץ ושמואל יעקבסון".

בפני יוסף ניישולר הדילמה היתה אולי פשוטה יותר מכיוון שבעת הגיוס היו הוא ונעמי נשואים והוא נשאר לעבוד במשק.