ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 7א

תמלול המכתב

י"ז אדר תרפ"ג (= 3 במאי 1923), לש"ב (= שארי בשרי) היקרים, חיים וחיה ברכה צימרמן

הנה לפני ירחים אחדים שלחתי לך מכתב ובקשתיך שתשלח דרישה לבתי רוחמה. אם בא המכתב הזה לידך איני יודע אבל בין כך נדחה הדבר ואין צורך בו. וכעת פונה אני אליך בשאלה תכופה שבלי שום דיחוי תשלח דרישה לבני שלמה. כפי שהבנתי, אין שום קשוי בדבר לך כי יכול אתה לדרוש כמה פועלים שיש לך צורך בהם וגם שום אחריות אין אתה נוטל עליך. וגם הוא מצדו בעצמו ג"כ (= גם כן) שהוא חומר הגון לשם. אבל למה לחטט בדבר, אין נפשי הולכת עתה אחרי החטוט, והדבור כשהוא לעצמו ממרר את חיי, כי נטלו מלי והשתיקה והבדידות ערבה עלי. אך מצב בני מוציא אותי ממצבי ומקרן זוית אפלה שלי לבוא במגע ומשא עם בלעדי, לכן, חוסה נא עלי הנדכה והאובד עצות וחושה נא למלאות בקשתי זאת ואל תוסיף לי יגון ועצב על מכאובים ועינויים שמוכה אני בהם בלעדי זאת די והותר. וגם זאת יש לדעת, כי עוד מעט ויגיע קרוב לשנות בחינות הצבא ולא יתנו לו תעודת הנסיעה לכן צריך למהר בדבר.

ואליך חיה ברכה, שאת יותר קרובה עם שלמה בני גם קרבת משפחה, וגם נשים ליבן יותר רך בכלל ובמיוחד יודות הן צער גידול בנות. לכן יתגוללו רחמיך גם על בני הנחמד ותתענין בדבר להזכיר את אלופך שלא יסית דעתו מזה ובזמן קרוב אשיג את הרשיון. כי הזמן תכוף ועבודה ועמל רב בדבר הזה מלבד זאת. ויען שתקומי, חזקה שתמלא אחרי דברי אביך את מכתבו בברכה ובר' (= ברבים).

א.י. פולק

הנה כבר יש לך בנות עדינות ונחמדות ואמור להם שלום בשם האח הקשיש והנשכח, הנ"ל.

הערות לטקסט

"שארי בשרי חיים וחיה ברכה צימרמן". חיה ברכה צימרמן לבית ליברמן היא בת דודתה של שרה פייגה פולק לבית מלמן (אמה של חיה ברכה היא אחות אביה של שרה פייגה), אשתו של הכותב.

עלייתה המתוכננת של רוחמה פולק לא"י נדחתה לפי שעה עקב יציאתה ללימודים בווילנה.

"בלי שום דיחוי תשלח דרישה לבני שלמה .... וגם מצידו בעצמו גם כן שהוא חומר הגון לשם", כלומר, שהוא מתאים בהחלט להיות חלוץ בא"י.

"חושה נא למלאות בקשתי זאת ואל תוסיף לי יגון ועצב על מכאובים ועינויים שמוכה אני בהם בלעדי זאת די והותר". מצבו הבריאותי המידרדר של הכותב ניכר מכל מילה בדבריו ומתקבלת התחושה שהוא רוצה להסדיר את כל עניני העליה של ילדיו לא"י טרם מותו הקרב. בכל מהדהדת שפתו הווירטואוזית, המדוייקת והנוקבת הרים.