ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 8ב

תמלול הטקסט

ערב חג הביכורים תרפ"ג, אחי וידידי יקירי מר אלכסנדר בלבן

אמנם הקדמתני בעלותך ארצה, יען שצעיר לימים אתה ממנו הקשישים ועלינו להיות המשך שאתם הצעירים הבונים תעשו את דרכם. אבל איך נועזת לרדת לחיי בידעך שאיפתי היותר נעלה להיות רועה בארצנו ובאת אתה והסגת את גבולי. אמנם חטא גדול חטאת נגדי בלתי נשוא לעשות כזאת ובלתי שאל את פי ולבקש רשות לסליחה. אך בזאת יכופר לך, שתזדרז לעשות עושר ומקנה בקר וצאן ועבודה רבה כמו שעשו אבותנו מאז. ואז אבוא ואהיה בין רועי ושומרי מקנך ורכושך. אבל אל תתרשל בזה, ידוע תדע שלא אמחול לך בזה ובבואי שאני מתכונן ללכת שמה במהרה. ומשם אבוא ואחנוק אותך אם לא תספיק לעשות לך גדרות צאן וערים בצורות שלא אוכל להשמידך. וכן אשר הספקת כבר להעשות אינדיווידואלי יותר מדי ושכחת את הכל, אך בדרך אגב אני שומע איזה שמועה ממך, אמנם החלוצים הקודמים הספיקו כבר להתאזרח וא"י יעשה ארץ של פרטים ויחידים, לא של כלל העם, כי להם כבר נחלה וקנין בארץ ולמה להם לדאוג בשביל מי. הגם אתה כבר ביניהם, תודיעני ואשמח גם אני. מי יתן שארצנו תהיה כבר במצב כזה שהכלל יבנה מהפרט בלי שום אידיאלים, אבל כמדומני שמעט מוקדם הדבר. ואיך שהוא אבקש לכתב לי מצבך עתה ותקוותך בעתיד מצב הכללי עד כמה שהוא נוגע ומעניין אותך. ואם אמצא עוד חן בעיניך בזאת, תחיינו מעט ואבוא עמך עוד בדברים שנוכל ראות שיש צורך בהם.

אחיך הנשכח והנדח, מלבד עורבים צורחים ואינו רואה ואינו שומע מאומה. א.י. פולק

הערות

הנמען א. (אלכסנדר) בלבן, עפולה, עין טבעון, פלסטינה. עפולה היא אל פולה הערבית ורכבת העמק, נושאת מטען הדואר, פרקה אותו שם. עין טבעון (חירבת טאבון) הוא המעין שלידו הוקם בסוף 1921 המושב כפר יחזקאל.

בלבן, נולד בעיירה רדזיבילוב הסמוכה לברסטצ'קה ב 1893, נמנה על תלמידיו של פולק כשזה "הרביץ" ציונות ותולדות א"י לצעיריה (בתא הציוני ברדזיבילוב עצמה !) וב 1921 נמנה על קבוצת החלוצים הראשונה מבני העיירה שעלתה ארצה. לאחר תקופת נדודים ראשונה קבע את ביתו בכפר גנים. נפטר ב 1985.

אברהם יהודה כותב לחברו הצעיר ממנו בשנים ואינו מסתיר את קנאתו הרבה על שהלה הצליח להגשים את חלומו שלו – להיות רועה צאן ובקר בארץ ישראל. יש לציין שגם בלהה, בתו של אברהם יהודה, מורה בכפר יחזקאל (עין טאבון) באותה עת כך שאברהם יהודה מעודכן בארועים גם באמצעותה. בסגנונו התנ"כי המשובץ התיחסויות למקורות ויחד אתם הומור שחור ונוקב, אברהם יהודה גם נוקט לשון נחרצת כשהוא מתיחס ל"מלחמת המעמדות" בארץ ישראל ומשרטט חזונו לחברה טובה יותר.