ברסטצ'קה המסע הציוני 5א

על היציאה להכשרה כותבת חליה לרר (ברגר) בספר הזיכרון לברסטצ'קה "היתה עיירה", בעמ' 100-101:

בשנת 1923-24 החל הנוער בעיירתנו ובסביבה להתארגן בהסתדרות "החלוץ" .... ואולם, עוד לפני שנוסד "החלוץ" בעיירה, כבר יצאה קבוצת נוער משלנו להכשרה חלוצית בקבוץ קלוסובה. גם בקרבת עיירתנו, במרחק 12 ק"מ בערך, נוסדו חוות הכשרה. הגיעו אליהן חלוצים מהסביבה וגם מרחוק באו. בעיירה עצמה קבלו החלוצים הכשרה בצאתם לעבודה גופנית, בכריתת עצים ביער, בעבודות נגרות וכדומה.

מסניף "החלוץ" שלנו נשלחו להכשרה ארבע בנות: יפה פרשטוט, מרים בוידק, דובה שולמן ואני. התנגדות הורינו ליציאה להכשרה היתה רבה. הם הסכימו ברצון לעלייתנו ארצה אבל לא יכלו להשלים עם עזיבת בית ההורים כדי לצאת לחווה ולחיות בה יחד, בחורים עם בחורות. דבר זה לא פשוט היה בעיניהם. נדברו איפוא ההורים והחליטו להתנגד בכל תוקף לצאתנו להכשרה. היו הורים שאמרו כי יתנו לבנותיהם לנסוע להכשרה אם יראו שאבי ירשה לי לצאת. היה עלי לעמוד בכל תוקף על כך שהורי ירשו לי לנסוע להכשרה אבל הם סרבו. בכדי לעכב את צאתנו לקחו מאתנו את נעלינו ושאר חפצים נחוצים אבל כל זה לא מנע בעדנו מלצאת לחווה ולפנות ערב אחד יצאנו יחפות לדרך. בלווית אחדים מחברנו הגענו ברגל לחווה (למחרת בבוקר הגיע אחי גור אריה והביא לנו את המזוודות ....). עמדנו, איפוא, בנסיון הראשון וזה נסך בנו אומץ רב.

אנחנו היינו בחוות זביטש, במרחק מה היתה חוות מיקולייב ולא הרחק משם, חווה נוספת. עבדנו שם כחצי שנה בכל ענפי המשק והשדה. קבלנו הכשרה חלוצית וגם אישור עליה לא"י.

הערות

חברות קרובות לדרך: יפה פרשטוט (וקס), בראשית דרכה בארץ למדה בביה"ס החקלאי לצעירות בנהלל, לאחר מכן בקבוץ דגניה א', נפטרה ב 1985. דובה שולמן בארץ במושב כפר גבתון. מרים בוידק (שכטר) בארץ במושב רשפון. חליה לרר, ילידת 1906, עלתה ארצה ב 1925, עבדה ב"מטבח הפועלים הקואופרטיבי" ברחוב נחלת בנימין בתל אביב ובמקוה ישראל, זמן מה נמנתה על "חבורת הדרום" שפעלה מבסיסה בנס ציונה. כשנה אחריה עלה ארצה חברה הקרוב, בן ברסטצ'קה אף הוא, חיים ברגר והשניים קשרו את גורלם לחיים משותפים. הם הקימו את ביתם ומשפחתם בכפר יונה. חליה נפטרה ממחלה ב 1959.