ברסטצ'קה התכתבות עם החלוץ ולטר בהכשרה 13ב

תמלול הטקסטים

דברי אברהם סקולסקי

26 במרץ 1928, שלום לך ולטר !

כבר שבועיים שקיבלתי מכתבך האחרון ועדיין לא עניתי לך. חיכיתי למכתב מא"י ועוד לכמה דברים חשובים כדי להודיע לך עליהם. ומכתב אמנם בא מא"י, אולם כך מבלהה והיא כותבת שהמכתב האחרון נתקבל – זהו בודאי בצרוף עם מכתבך ששלחתיו בהיותך כאן. מהרשק צריך היה לבא אלינו בשבת שעבר, אולי יבוא בשבת הבא. הרבה יש לי לכתוב לך וגם לענות על מכתבך האחרון ואי אפשר עכשיו, וחבל, שדוקא עכשיו, שיש התחדשות המחשבות ותסיסות הנפש במצב מרובה, אי אפשר עכשיו להעלותם בכתב. מי יתן ולא יטומטמו ולא יזיחו שוב ... כמו צרה עינו של הגורל אפילו על רגע של קורת רוח ומנוחת-נפש. שוב פעם אותם עניני הקלריקל (= בירוקרטיה) המשפילים עד מתיחת-עצבים, שוב משפטים. מחר הוא משפט הכסף ועומד הוא להתבטל מפני זה שהעדים (משה חרש וש. חרשק) נסעו, או יותר נכון, שאינם חפצים להתענין במשפט, ועוד מפני הרבה סיבות. וביום ו' שוב משפט שתכונתו אינו ברור והנתבע הוא שלמה ומשערים שהוא משפט הילד. (בברסטצ'קה יהיו המשפטים). וכך הולך הדבר ונמשך עד להתעלפות הרוח והנפש ונדמה לך שלעולם לא תצא מרשת החשכות ולראות את האור. ולטר ! בעת המשפט שצריך היה להיות בלוצק, שלחו לך לקלוסוב דרך הפוסתה (= הדואר) שנים-עשר זהוב שלפי הנראה אתה לא קיבלתם. שאל בקלוסובה אולי יודעים הם מה היה עם הכסף והודיע הנה.

לא אוכל יותר לכתוב אולם אקוה שאכתוב לך הרבה ואולי גם נתראה. סלח לי. א.ס. (= אברהם סקולסקי).

כתוב לנו מהנשמע אצלך ובקבוץ, איך עובר חג היובל בקבוץ ואיך התרשם עליך. כן, כתבת על טייריך (= ביידיש, יקיריך), מדוע אינך ממשיך לכתוב ? אדמה שיותר די עכשיו לכך, אך וזה בפעם אחרת. העבודה ב"חלוץ" מתנהלת לא רע, נתווספו כמה שכבות בגיל הרך, בני 12-13. שלום, הנ"ל, ענה תיכף אם ביכולתך.

בשטח המצומצם שנותר, מוסיף שלמה פולק

ולטר היקר. אין לי מה לכתוב, וגם קשה לי באמת לכתוב, ולכן אסתפק לע"ע (= לעת עתה) רק בפ"ש (= פריסת שלום) בלבד. ענה ולטר אם קבלת את שנים עשר הזהוב ששלחנו לקלוסוב, או בקבוצה שם קבלתם, כי נחוץ לי לדעת בכדי שאוכל לעשות חקירה ובדיקה אודותם בפוסטה. ולטר היקר, למה"ש (= למען השם), כתוב אודותיך אם יש לך האפשרות.

שלך, שלמה.

הערות לטקסט

על תאריך כתיבת המכתב: עפ"י חותמת הדואר שהוטבעה על הבולים, וכן עפ"י תוכנה, הגלויה נכתבה בשנת 1928 ולא 1927. זוהי טעות נפוצה למדי בכתיבה בסמיכות למועד ראש השנה. כמו קודמתה, גם גלויה זו ממוענת לכתובת בעיירה רוקיטנה ואפשר שוולטר אכן עבר (אולי זמנית) לקבוץ ההכשרה שם בעקבות פציעתו בעבודה במחצבות קלוסוב.

"מהרשק צריך היה לבא אלינו בשבת שעבר, אולי יבוא בשבת הבא". בני מהרשק, מנהלו המיתולוגי של קיבוץ ההכשרה של תנועת "החלוץ" בקלוסוב, מגיע, דבר שבשגרה, לעיירות ברחבי ווהלין כדי להרצות לצעירים אודות החיים בקיבוצי ההכשרה והכנתם לדרך ההגשמה והעליה לא"י. באוקטובר 1929 עלה הוא עצמו ארצה והתיישב בקיבוץ גבעת השלושה.

"הרבה יש לי לכתוב לך וגם לענות על מכתבך האחרון ואי אפשר עכשיו, וחבל, שדוקא עכשיו, שיש התחדשות המחשבות ותסיסות הנפש במצב מרובה, אי אפשר עכשיו להעלותם בכתב". ידוע, ופרוט על כך בפרק "המסע הציוני", שסקולסקי, בשל נטיותיו הפוליטיות וחרות הגותו, היה נתון למעקב צמוד של המשטרה הפולנית. התבטאות אידיאולוגית במכתביו, שעברו ביקורת צנזורה דרך קבע, היתה יכולה לעלות לו במאסר מיידי וממושך.

"העבודה בחלוץ מתנהלת לא רע, נתווספו כמה שכבות בגיל הרך, בני 12-13". סקולסקי, כדרכו, פעיל מסור בטיפוח הדור הצעיר בעיירה במסגרת "החלוץ הצעיר".