ברסטצ'קה משפחת לרר 26ב
תמלול הטקסט
ברסטצ'קו, יום 6 (ככל הנראה 16) ביוני 1926, שלום רב לך חליה יקרה
אתמול קבלתי את גלויתך ומודה אני לך הרבה על זה. גם חיים כהן קיבל מכתב משלמה (= אחיו, בארץ בדגניה א') והוא כותב שמצטערת (= מצירה) את מאד על שלום ביתנו. חליה יקרה, כמה צער זה הביא לי, כעל כנפי נשרים הייתי עף אליך ולהרגיעך שלא תצטערי. כולנו תודה לאל בריאים ושלמים. הננו שולחים לך בכל שבועיים מכתב ואולי נאבדים מהם בדרך. כמה זה מכאיב, את האחת מצטערת בעד כולנו, הצער תמיד מצדנו. את כותבת בנוגע לפרעות, באמת היו פרעות אבל בורשה, אלינו הפרעות אפילו לא הגיעו. עתונות לא באה כדי שלא נדע מהנשמע שם. חליה יקרה, במכתב אכתוב לך הכל הכל. שאלה אשאלך: את מצטערת אולי בעד זה שגם אני, הכותב לך, הסיבה היא שליתר בני הבית אין כמעט פנאי. פייגה נסעה מעט להתארח ללודמיר, גור אריה גם כן איננו בבית, הוא כמעט בכל שבוע נוסע בשביל סחורה, גם אבא עסוק כמעט כל הימים בעשיית מגפים לחורף, הלא יודעת את. חליה, אבקשך, אל תצטערי, היום נכתוב מכתב.
שלום, אני נושקך, ישראל.
ובשוליים מוסיף אחיה הבכור של חליה: "פריסת שלום לך גם ממני, חיים".
הערות
אכן, מתקבל הרושם שמי שמקפיד דרך קבע בשלב הזה על שמירת קשר המכתבים עם חליה בא"י הוא רק אחיה ישראל, בן ה 16 בעת הזאת. לבד משפע הרגש כלפי אחותו הבא לידי ביטוי בכתיבתו, ישנם גם דיווחים קצרים אך ענייניים על יתר בני הבית והיום יום: "פייגה נסעה מעט להתארח ללודמיר (= בן הדוד לייב לרר שם) .... גור אריה נוסע כמעט בכל שבוע בשביל סחורה .... אבא עסוק כמעט כל הימים בעשיית מגפיים לחורף". ואודות הפרעות ביהודים בעצם אותם ימים: "הפרעות בוורשה, אלינו אפילו לא הגיעו (= כאילו זה יכול היה להרגיע את האחות המודאגת בא"י), עיתונות לא באה כדי שלא נדע מהנשמע שם".
