ברסטצ'קה משפחת לרר 27ד

תמלול המכתב

ברסטצ'קה, 4 ביולי 1926, שלום רב לך חליה יקרה

הנני יושב לכתוב לך מכתב ואצלנו נמצאת כעת אורחת מהורוכוב, אסתר אוידם (?), בטח תזכרי אותה. זה עכשיו באה שוב והיא מוסרת שנערה אחת מפוריצק שבה מהארץ ומסרה פ"ש ממך טובה מאד. היא מסרה שפניך טובים מאד. תארי עד כמה שמחנו על זה, עד שיש כבר חשק לאם לנסוע אליה לשאול עליך. חליה היקרה, השתדלי לכתוב לנו את כל האמת, מה חסר לך ונמלא את בקשתך. את השיכעל (= נעלים) נשלח ע"י שושנה ליטוק (= ליטבק) שלנו. כתבי אם קבלת את הפוזמקאות ע"י חייקה כהן ואם קבלת את השמיכה עם הכר ע"י חיים ברגר.

אצלנו תודה לאל הכל בסדר הכי נכון, חדשות כמעט שאינן. חיים בטח יפתח בימים אלו את חנותו. כעת כמעט שאין בשביל מה לפתוח אבל כשיתחיל המסחר להתנהל בתקופת הסתיו, אזי יפתח, ז"א (= זאת אומרת) בעוד שבועיים או חודש. כעת מצב המסחר אינו מזהיר אבל לסתיו, טוב יתן ד' שיהיה הכל בטוב.

חליה, במכתבך מלאת בקשתי בנוגע לתאורי הארץ, אמנם משתוקק אני מאד לתאורי הארץ אבל עיקר חפצי היה בזה להכיר עד לאן סבלנותך יגיע ובאופן כזה לחדור אל מצב חייך כי חרדים אנו מאד למצבך, ועל כן, נבקשך לכתוב לנו את האמת חליה יקירה, עד כמה שתכתבי לנו יותר את האמת תוסיפי לנו יותר אמון בך. הנני מודה לך הרבה (על) התאור היפה שתארת לנו בנוגע לפרדס הענבים, פה מכירים עד כמה שטבע השפיע עליך ליופי כי תארת את זה באופן כזה שהשתוקקתי להיות יותר בפרדס נס ציונה.

אני מודה לך על זה ומבקשך גם להבא למלא בקשתי וגם לכתוב יותר פרטים מחייך, אם רכשת לך איזו חברה נאמנה, אם מטילת את לפעמים בערבים או שנרדמת את מעמל העבודה, פרטים שכאלו רציתי לדעת, אם מבלה את לפעמים או שמצפה את שיבוא הערב ותוכלי לנוח. חליה, מלאי בקשתי וכתבי יותר פרטים.

היי שלום, אחיך הנושקך, ישראל.

הערה לכתיבתו של ישראל לרר

בשונה מדוברים ומדברים רבים אחרים שנכתבים לחליה, ללא ספק כתיבתו של הנער (כאן בן 16) לאחותו בולטת בעמקותה וברגישותה וניכרים בברור נסיונותיו להתקרב אליה ואל עולמה החדש והמסקרן בא"י באמצעות כתיבתו הישירה והאוהבת.

והערה טכנית

ראוי לציין, בהקשר של התעוד הכולל של התכתבות בני משפחת לרר בברסטצ'קה עם אחותם בארץ ישראל, ולגבי התכתבויות מסוג זה בכלל, שהשתמרות גלויות לאורך שנים הינה הרבה יותר נפוצה מהשתמרותם של מכתבים. זה נוגע כמובן לעובדה שנייר הגלויות הוא עבה יותר וקשיח אבל גם לעובדה שהן לא עברו קיפולים ולא ניזוקו כמו דפי המכתבים. חשוב אולי אף יותר, שעל גבי הגלויות וחותמות הדואר שלהן נשתמרו בד"כ כתובות ופרטים כרונולוגיים אשר לא משתמרים בד"כ במכתבים, בעיקר אם הם נשלפים מתוך מעטפותיהם המקוריות ונשמרים בלעדיהן.