ברסטצ'קה מש' ולטר ורזניק 10ב
תרגום מיידיש
ניו יורק, 24 בספטמבר 1923
דודי היקר בנימין, אשתו ובנו !
הריני לשתף אתכם כי היום שלחתי את כל הניירות הדרושים לכתובת זו: (כאן כתובת הקונסוליה האמריקאית בריגה, לטביה). שלחתי לקונסול האמריקאי מכתבי המלצה משני רבנים ואני מקוה שזה יעזור לשלוח את הוויזות כמה שיותר מהר. אני שולח גם מסמך מהקונסול הפולני וכמו כן מכתבי המלצה משני אנשי עסקים ואני מקוה שכל זה יעזור לקבל את הוויזות כמה שיותר מהר.
חוץ מזה אצלנו אין כל חדש, אנחנו כולנו תודה לאל בטוב ומאחל לעצמנו לשמוע מאמי היקרה, אבי, אחי ואחותי ומכל החברים, אני מברך את כולם בלבביות ומחכים בקוצר רוח לבואכם. אנחנו כולנו מברכים את סבתא האהובה שתהיה בריאה ומאחלים לה כל טוב.
אני תקוה שבזמן הקרוב אהיה בר מזל לקבל אתכם כאן בחום ומקוה שהאל הטוב יעזור בטובו, צבי פרידמן.
הערות
צבי פרידמן, החתום על מכתב זה, מדווח לדודו (אחי אמו) בנימין ולטר על קידום מהלכי ההגירה מצד המשפחה בארה"ב. הבירוקרטיה, באופן לא מפתיע, הינה מפרכת אבל כמשתמע מהדברים, שני הצדדים, משני עברי האוקינוס, נחושים בדרכם. אם המשפחה חנה ולטר, בעת הזאת כבת 65, אשר עפ"י הדיווח הקודם כבר היו בידיה "ניירות ההגירה", לא עשתה את הצעד האחרון ונשארה בברסטצ'קה. ככל הידוע, גם נכדותיה "מוטצי ולאה" והוריהן, לא הגרו לארה"ב.
אמו של הכותב, רבקה לאה, היא הבת השניה לבית ולטר, פרידמן לאחר נישואיה לאהרן. הפרידמנים ושלושת ילדיהם נחמה, צבי (הרשל) ואברהם, היו בני המשפחה הראשונים להגר לארה"ב, בשנים הראשונות של המאה העשרים.
