ברסטצ'קה מש' ולטר ורזניק 13ב
תמלול הטקסט
כ"ו סיון, 26 ביוני 1927, ברסטצ'קה
חביבי לייב !
מדוע מנעת עוד את עטך, הלא ביקשתיך זה כמה שתכתוב מכתבים תכופים, לכן בטובך, להחליף על להבא את דרכיך בזה עכ"פ (= על כל פנים) גם בזה הנני להודיעך כי בעל אחותי "מהעיר נוויארק" (= ככל הנראה ניוארק ניו ג'רסי ולא ניו יורק) בא שבוע עברה ויהיה אצלינו שבוע זה כי הוא בא להושיע ל (?), חפץ הוא לראותך ולדבר עמך. לכן בטובך לבוא ביתה על איזהו זמן עוד שבוע זו. זאת עכ"פ על השבוע השנייה כי הוא ישהה פה רק כשלוש שבועות. על הוצאות הדרך על תחוס כי אצל סיבה כזאת לא נחשבת ההוצאות לכלום, קח אצל מי על הוצאות, נחשוב תיכף בעזרתך, ולכתוב לי תיכף שיש את נפשך לבוא ואשלח לך ע"י טלגרמה כמה שתצטרך.
חדשות אצלינו אין, אימך אין כוחות מאומה, יען שכותב אני את הגלויה בבית הדואר. אבקשך עוד הפעם שתבוא לראות ולהיראות עם גיסי הוא דודך מניוארק, הלא זה שמונה-עשר שנים כשנסע מפה ומי יודע מתי עוד נראה זא"ז (= זה את זה), ולכן מחויב גם אתה להתעניין להפגישה הזאת, ומי יודע אם אינה נחוצה היא לימים הבאים גם לביתך ובאם לא תבוא, כתוב לי עמך בכלל, אל תעלים ממני דבר. הלא ידעת שאנו בכלל עומדים כעת בין הפרקים ע"פ דעתי עליך לבוא ביתך עכ"פ על ימים אחדים.
ברגשי כבוד, אביך מבקשך, בנימין וואלטער
הערות
מאמציו של בנימין ולטר לשכנע את בנו לייב (אריה) שעדיפה הגירה לאמריקה על פני עליה לארץ ישראל לא נשאו פרי כמובן. הדברים כאן נכתבו בעת ביקורו בברסטצ'קה של גיסו, מונדריש (בעלה של שרה ביילה, אחותו הבכורה), אשר "היגר לארה"ב 18 שנים קודם לכן" (דהיינו ב 1909) ואשר בידיו מטבע הדברים לסייע עתה לבני משפחתו ללכת בנתיב הזה גם כן. בסופו של דבר, לאחר שנים של נסיונות סרק, הלכו בנימין וגילה ולטר בעקבות בנם ועלו לארץ ישראל.
