גליציה המזרחית נדבורנה ופניוב משפחת רוזנקרנץ 3א

אלה קפלן לבית גרנר, ילידת סטניסלבוב, 1925, עלתה ארצה ב 1934, מתגוררת ברח' צייטלין 12 בתל אביב. רשמתי דבריה (ועדכנתי רשומות ותאריכים) בסדרת פגישות עימה, הראשונה שבהן באוגוסט 2013.

אבא שלה, שמואל גרנר (1894-1979), מהעיירה הורודנקה שם היה אביו (ברוך) זכיין יערות, בעל תחנת קמח ועשיר גדול. במנסרה שבבעלותם התקיימה הכשרה ציונית. בצעירותו היה חבר בתנועת "השומר" בסטניסלבוב ונמנה על מנהיגיה (ראו מצרף). במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי. לאחר המלחמה הכיר ונישא לזופיה (1899-1980) בת ליפא וגיטל גרוס מהכפר אושצ'ה ז'ילונה (מחוז טרנופול, נפת  בוצ'אצ'). בשלב מסוים קיבל ג'וב לניהול מנסרה בדלאטין והמשפחה עברה להתגורר שם (אמצע עד סוף שנות העשרים) ושם העבירה אלה את ילדותה המוקדמת. לאחר מכן, חזרה המשפחה לסטניסלבוב והתגוררה "בבית פרטי גדול" ברחוב ליפובה (השדרה המובילה ממרכז העיר לפארק העירוני). ב 1934 עלו שמואל, זופיה וילדיהם אלה וברוך ארצה. בארץ היה שמואל נשיא התאחדות הרוקחים.

אלה מבהירה פרטים רבים אודות בני משפחת רוזנקרנץ. אם המשפחה, איטה, היא אחותו הבכורה של אביה של אלה.

איטה, כמו גם אח ואחות נוספים שלה ומשפחותיהם, נספו.

לישראל רוזנקרנץ (שינה את שמו לורדי זר), יליד 1913 וצעיר הבנים, היו חמישה אחים, שישה סה"כ להוריהם יצחק (איזיק) ואיטה (יעטי). יצחק, יליד אוטיניה 1871, ואיטה, ילידת בוהורודשני 1882,  נספו שניהם בשואה.

ישראל ופרידג'ה (לבית דאקס) נישאו זמן קצר לפני עלותם ארצה באוקטובר 1935. האח הבכור מקס רוזנקרנץ, יליד 1899, איבד אשה, בן ובת בשואה, עלה ארצה ב 1950 והקים משפחה חדשה אבל סופו שאיבד את שפיותו. אח שני, שמואל (מילו) יליד 1904, היה נשוי בעיירה (אלה אומרת, שכילדה, זוכרת את אשתו היפה של שמואל וכיצד היא מפנה את תשומת לבה של אמה, לשמלה הנאה שהיא לובשת). עפ"י הרישומים עלה ארצה ב 1939, הקים משפחה חדשה ושינה את שמו לרוזן. אח שלישי, ישעיהו (שייקו), יליד 1906, ככל הידוע היה אף הוא נשוי טרם המלחמה (ואפשר שזו אשתו שלו שאלה זוכרת כאמור), ניצל ועלה ארצה ב 1950 עם רוז'ה (אשתו השניה), שינה את שמו לרוזן גם כן. האח מוניו היה נשוי לבחורה גויה ובזכותה ניצל, לא עלה ארצה לאחר המלחמה.

אלה מספרת שהיא זוכרת מפגש עם הוריה ומקס בביתו בתל אביב ובו הוא סיפר על נסיבות הצלתו בשואה ומותם של אשתו ובנו. מקס שהיה מומחה בהפעלת ציוד מכני, נשאר בחיים בזכות זה שהיה חיוני כבורג במכונת המלחמה הנאצית. הוא סיפר שאת בנו הוא הסתיר בבית חבר גוי בכפר והיה נוהג לבקרו בחשאי בסופי שבוע. פעם אחת כשהוא הגיע לביקור כזה, הגוי הראה לו את גופת בנו המת ואמר שהוא נרצח בעקבות הלשנה. על נסיבות מותה של אשתו הוא סיפר שהוא הסתיר אותה במהלך אקציה אולם היא נתפסה כתוצאה מהלשנה של יהודי ונשלחה למותה.

אח אחרון, ברוך (בוצ'ו) יליד 1912, נספה, הוא ואשתו גיטל לבית קניגל. עדות על כך, וכן עדות על ההורים,  נמסרה ל"יד ושם" ע"י האח/הבן שמואל. מסיבה לא ברורה, לא נמסרו עדויות אודות אשתו של אחיו מקס ושני ילדיו שנספו אף הם בשואה.

פרידג'ה ורדי זר לבית דאקס, גבעולי לאחר מות בעלה ישראל ונישואיה השניים, היא קרובת משפחה של סבי צבי קסוינר. את אלבום התמונות עב הכרס שלה אשר תייקה בו עשרות ואף מאות מתמונות המשפחה,  מסר לי לצורך עבודת התעוד, בנה, עוזי ורדי זר. (יוסי עופר).