ווהלין קורץ משפחת קליינר 2ב

משפחת קליינר בקורץ

אבי המשפחה יהודה קליינר (יליד 1875) ואשתו חיה (ילידת 1883). הוא היה בעל מאפיית מצות בקורץ לפני המלחמה. היו להם 6 ילדים: אסתר, ילידת 1906, פנחס, יליד 1909, מרדכי יליד 1910, מלכה ומיכאל (תאומים ?), ילידי 1913 ואטיל, ילידת 1918.

חיה נספתה באקציה הראשונה, ביערות קוזק שליד קורץ, ביום 24.5.1942, יהודה הצליח לברוח ליערות אולם מכיוון שהיה יהודי שומר מצוות, "לא אכל דבר" ומת בחורף 1942-43.

פרטים על המשפחה סיפר לי הנכד, הניצול, יצחק קליינר (יליד 1931) בפגישה בתל אביב בחורף 2013. יצחק שאיבד את הוריו (משה ואסתר), שלושת אחיו (יוסף יליד 1933, לייב יליד 1935 ונתן יליד 1941) ואחותו (שרה, ילידת 1936) בשואה, לא רצה להכביר בדברים על הטרגדיה המשפחתית והפרטים שמסר לי היו תמציתיים בתכלית.

אטיל, אחותה הצעירה של אמו, איבדה את בעלה בבריחה מהאקציה אולם הצליחה להציל בגבורה את יצחק (אז ילד בן 11). בארץ, לאחר המלחמה, אטיל התחתנה עם שנאור ולמן, הניצול בן העיירה לודביפול הסמוכה, אותו הכירה ביערות.

משה, אביו של יצחק קליינר (הן שם המשפחה של האב והן שם משפחתה של האם מהבית הוא קליינר), יליד 1900, היה בעל חנות פרזול בעיירה. בעת האקציה ברח ליערות, הצטרף ליחידת הפרטיזנים של מדוודב ונהרג בסוף שנת 1943 כמפקד פרטיזנים במהלך פיצוץ רכבת גרמנית ליד קולומיאה שבגליציה המזרחית.

בתמונה המשפחתית שנשלחה כמזכרת מקורץ לארץ ישראל בשנת 1937, נראים:

בשורה העליונה מימין לשמאל:

מלכה בסיוק לבית קליינר, נספתה עם בעלה פנחס (יליד 1900) ובנם נתן (יליד 1938).

מיכאל קליינר, ניצל ביערות, עלה ארצה לאחר המלחמה.

אטיל לבית קליינר, ניצלה ביערות, בעלה נספה, עלתה ארצה לאחר המלחמה.

משה קליינר, נהרג כפרטיזן בקרב עם הגרמנים בסוף שנת 1943.

אסתר קליינר לבית קליינר, אשתו של משה ואמו של יצחק, נספתה בשואה, היא וארבעה מחמשת ילדיה.

במרכז:

הסבתא והסבא חיה ויהודה קליינר ונכדתם שרה, שלושתם נספו.

למטה ומימין:

יצחק קליינר, ניצל, אחיו, לייב (לייבל), נספה, ואח נוסף, יוסף, נספה אף הוא. אחיהם הצעיר של ארבעת הילדים, נתן, לא נולד עדיין כשהתמונה צולמה והוא נספה כתינוק ממש.

חיה רשף, בתם של פנחס ועטקה קליינר מספרת שכילדים, בן דודה יצחק קליינר הנער, גדל יחד עימם בבית והיא ואחיותיה היו בטוחות שהוא אחיהן ולא בן דודן ניצול השואה !