ווהלין שומסק משפחת באט 3א

על סופה של שומסק, הטרגדיה של בני משפחת באט ועל הניצול חיים ציסין

 

חיים ציסין (יליד 1908) היה נשוי לפולה (פנינה) לבית באט. פולה (ילידת 1910) ושני ילדיהם של בני הזוג, פסח ושלום, נספו בשואה, חיים ציסין ניצל ועלה ארצה לאחר המלחמה.

עפ"י הרישומים שבידי, גם אחיה הבכור של פולה, שלמה, הוא יליד 1908 ולכן מתקבל על הדעת ביותר שחיים ציסין ושלמה לא רק גיסים אלא גם חברים. שלמה, אשתו ובנו עלו ארצה ב 1934. (ניסיתי לדלות מידע בנדון משמשון, בנו של שלמה בהט, אך ללא הצלחה יתרה. שמשון מתגורר בחולון). גם האחות עטל עלתה ארצה באותו זמן.

חנה, אחותם הצעירה של שלמה, פולה ועטל, בת הזקונים להוריה, סעדה את אמה האלמנה עד לסופן המר של השתיים, יחד עם בני העיירה כולם. בת 21 בהרצחה.

כותב יצחק גלר ב"שומסק בסופה" (יומן משוחזר) המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ, בטאון פורום שמירת זיכרון השואה, גיליון 36, אפריל 2011, עמ' 90:

"באחד הימים (אחרי האקציה) חזרו אלינו לגטו פנחס גלדי וחיים ציסין, שברחו מוקדם ליער והצליחו. כעת, חזרו מרצונם לגטו להישאר איתנו ומה שיהיה איתנו, יהיה איתם. הם ספרו לנו שהמצב ביער ובכפר בכי רע, סובלים רעב, קור, פחד ומי יודע, אולי טוב ללכת יחד עם כולם לקבר אחים ולא להיהרג ביער, בודד. היאוש פגע בהם נורא".

וחיים ציסין עצמו כותב על אובדן משפחתו ב"ימי האחרונים עם שומסק", בתוך רבין חיים (עורך), ספיר רפאל ולרנר פנחס (עורכים), "שומסק – ספר זיכרון לקדושי שומסק שנספו בשואה הנאצית בשנת 1942", הוצאת ארגון עולי שומסק, תשכ"ח – 1968, עמ' 49-52.

(העדות מצוטטת גם ב"בטאון פורום שמירת זיכרון השואה" שלעיל, גיליון 44, אפריל 2013, עמ' 130-132).

"אחרי חיסול הגטו נשארתי עוד ימים מספר בבונקר, מוסתר עם אשתי וילדי ואף אחד לא הצליח לגלותנו. מי יודע, אולי היינו כולנו יחד נשארים בחיים, אלא שאי אפשר לחיות בלי מים, וזה היה בעוכרנו: הגרמנים הרעילו את באר המים הקרובה שליד ווסטרל, נאלצנו להרחיק לחפש מים ונתגלנו. נתגלו עוד יהודים, כולם הופרדו ממשפחותיהם ומאז לא ידעתי אני ולא ידעו הם, מה עלה לבני משפחותינו ומתי זה קרה. אחר כך נודע לנו כי הם חוסלו מיד עם התגלותנו, אימהות על ילדיהן". (עמ' 130 בבטאון הנ"ל).

הערות (י.ע.):

  1. עפ"י מידע מדפי עדות של "יד ושם", הניצול חיים ציסין (יליד 1908), התגורר בשנות ה 50 ברחוב המרגוע (כיום רח' אלימלך) 4 ברמת גן.
  2. חיה ירושלמי (לבית בדנר), דיירת ברחוב המרגוע ברמת גן מרבית חייה, אומרת לי שיתכן וחיים ציסין זה הוא אותו ניצול שואה שהיה לו קיוסק בפינת המרגוע והרצל.
מידע-נוסף2

ווהלין שומסק משפחת באט 3

פורטרט משפחתי 1933 ההורים פסח ופרידה באט משמאל…

ווהלין שומסק משפחת באט 3א

על סופה של שומסק, הטרגדיה של בני משפחת…
error: Alert: Content selection is disabled!!