טרם העליה ארצה, זלמן יצחק לנדרס ומשפחתו 1א

פורטרט משפחתי (חלקי), 1910 בקרוב

הערה: חשוב להיות מודע לחילופי האותיות ג' ו ה' בין השפה הרוסית ליידיש כדי לעקוב אחר שמות מקומות ובני אדם. לדוגמה: מחוז "מוגילב" ברוסית הוא "מוהילעב" ביידיש או פשוט מוהילב העדכני יותר.

ר' חיים ליאנדרעש, נולד ב 1850 בעיירה בורובינו, שוחט ובודק ודמות מרכזית בחיי הקהילה באיגומן (איהומן), מחוז מינסק, רוסיה הלבנה. בביתו ניתן דגש מיוחד ללימוד העברית והשכלה כללית בכלל, הן לבנים והן לבנות ! ר' חיים נפטר ב 16 בינואר 1918 באיגומן. השם ליאנדרעש בעל ההגיה היידית הפך ללנדרס בענף הארצישראלי וליאנדרס בענף הרוסי.

אשתו, פיה-רלה לבית שץ, לצד בעלה במרכז התמונה, משכילה בזכות עצמה גם כן ! נולדה ב 1853 נפטרה ב 1922.

שלמה-זלקינד, בנם הבכור, יליד 1869, הוסמך לרבנות בישיבת וולוז'ין. ב 1892 נשא לאשה את פרומה-דבורה לבית אהרנסון, משפחת רבנים ידועה מחסידי חב"ד. מ 1901 רב בעיירה אבוליץ ולאחר מכן בעיירה קרוצ'ה, שתיהן במחוז מוגילב (מוהילב) ובשתיהן הוא נכנס לנעליו של חותנו ר' אברהם אהרנסון. ב 16 באוגוסט 1893, בעיירה אבוליץ, נולד בנם הבכור שניאור זלמן יצחק (להלן זלמן יצחק). ב 1913, בגיל 20, זלמן יצחק הוא הראשון לבני המשפחה לעלות לארץ ישראל. ב 1922, בעקבות בנם, עולים גם אביו, אמו ואחותו הצעירה לובה וב 1925 עולה גם אחותו רבקה. אח נוסף, ישראל יואל, קומוניסט אדוק, נהרג ב 1919 בקרבות מלחמת האזרחים ברוסיה. בארץ היה שלמה זלקינד לנדרס לרב הראשי הראשון של רמת גן ובמשך קרוב לארבעה עשורים, עד לפטירתו באוגוסט 1962.

אהרן, יליד 1872, יחד עם אחיו הבכור למד בישיבת וולוז'ין, התגורר בעיירה קרופקי הסמוכה לקרוצ'ה ועבד ביערנות, נפטר ב 1923. בנו זלמן ומשפחתו עלו לישראל ב 1990.

ישראל, היה מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון באיגומן, מת ב 1941 בזמן פינוי התושבים מחזית המלחמה לסיביר. נכדו מיכאל ומשפחתו עלו לישראל ב 1990.

שרה, ילידת 1888, עזבה את בית הוריה ב 1907 לאחר שהתקבלה ללימודי רפואה בז'נבה. נישאה שם לחברה לספסל הלימודים נח שניאורסון (ממשפחת הלובביץ'). לאחר סיום לימודיהם הוצעה לשניים משרה כרופאים בעיר קראגויבאץ' שבסרביה, שם הם הקימו את ביתם ושם נולדו ילדיהם דינה ויוסף. ארבעתם נספו בשואה באוקטובר 1941.

רחל, צוקרמן לאחר נישואיה למנחם מנדל, עומדת בשמאל התמונה, הם היו חשוכי ילדים, היגרו לאמריקה בסוף שנות העשרים.

יהודית (יודשה), עומדת במרכז התמונה, ניגנה יפה על פסנתר. אחרי מלחמת העולם הראשונה עברה להתגורר בעיר הומל והיו לה שני ילדים, בנה חיים נהרג בקרב במלחמת העולם השניה.

דב בער (בערא), הבן הצעיר, עומד בימין התמונה. ב 1924 אורגנה לו ולאשתו ויזת כניסה לארץ ישראל אבל הוא בחר שלא לנצל אותה, הם עברו להתגורר בעיר בוריסוב הסמוכה ובבוא השואה, נספו הוא ואשתו וכן גם בתם בת החמש, בגטו בוריסוב.