לודביפול ילדי העיירה 3ב

על בית הספר "תרבות" מפי יונה רבר

ילדי בית הספר "תרבות" בעיירה בראשית דרכו. בתחילה היו אך שלוש כיתות – א', ב' ו ג' ולאחר מכן, כל שנה, נוספה עוד כיתה. היתה מעורבות גדולה של ועד ההורים ואכן ניתן לראות בין המצולמים רבים מהם.

אפשר גם להתרשם מהאחידות והסדר המופתי של הילדים בתלבושת ביה"ס. הן על הכובע, הן על "מנז'ט" השרוול ועל צוארון החולצה היו שזורים סרטי תכלת לבן.

החוג הדרמטי של ביה"ס היה לשם דבר. אביגדור מוריק מסרני (אחיו של המנהל אריה מוריק) היה מגיע מעת לעת ללודביפול והוא עשה  עם החוג, אומרת יונה, דברים שלא יאומנו !

שורת המבוגרים מימין:

דוד שתדלן (אבא של אהר'ל), יעקב גוטליב (אבא של בוז'יה), שכנא שמס (אבא של יוסף ואברהם), מיכאל שולמן (אבא של ישעיהו ומלכה), המחנכת חסיה מוריק, בעלה המנהל אריה מוריק איש סרני, המורה לפולנית ז'ניה שנאפר, מוטל אטשטיין (אבא של משה), יצחק רבר (אבא של חיהל'ה, דוד של יונה), אליעזר (לוזר) פיינמן (אבא של משה ורבקה) העגלון המכובד, מוטל שליין (אבא של לייביש, חיים, שלמה ואהרן), עקיבא זלצמן (אבא של בוז'יה ומשה).

אריה מוריק (מור), חסיה אשתו ואביגדור אחיו, נצלו ועלו ארצה.

בין הילדים ניתן לזהות רבים וביניהם:

אמי, חיה עופר לבית שורצמן, ממש מתחת למורה חסיה מוריק.

דודי, שלמה (שורצמן) שחורי, בשורה העליונה ראשון משמאל.

ישעיהו ומלכה שולמן (מסומנים ב"איקס") לצידה של חסיה מוריק ו 7 מימין בשורה התחתונה.

יונה (טייבל'ה) רעבר, בשורה העליונה 6 משמאל.

לציון מיוחד ראוי סיפורו של בוז'יה זלצמן אשר אביו עקיבא בין ההורים המצולמים כאן. בוז'יה זלצמן זה ניצל בעת המלחמה כשברח מזרחה והגיע עד אורל הרחוקה, נישא שם והקים משפחה וראה את עצמו רוסי לכל דבר ועניין. ואולם, מהר מאד הוא התפקח, נטש ! את משפחתו וניסה לעלות ארצה. האחרון שראה אותו בחיים היה בן העיירה שמולי'ק טיקטין וזה היה ברובנה ב 1947. זלצמן ככל הנראה נתפס ע"י הרוסים וגמר היכן שגמר (בגולאג ?).