לודביפול מכתבי יואל טאובין 2ב

תרגום מיידיש:

לידידי המכובד הח' שורצמן, 2 בספטמבר 1936

את מכתבך האחרון כבר מזה זמן רב קיבלתי. רציתי לענות כאשר ראשי יהיה יותר רגוע מהרגיל אני במרפאה רק שלצערי יצא כך שהייתי צריך לוותר השנה על הנסיעה מסיבות שאינן תלויות בי (ולא חלילה בגלל שחסר לי כסף). בינתיים הזמן עשה את שלו ולכן התאחרתי במתן מענה. לפי הידיעות שאנו שומעים ברדיו וכן מהעיתונות היהודית והנוצרית (הזרה), בפלסטינה עדיין לא שקט, עדיין מציתים שריפות וגורמים נזקים ללא הפסקה. נראה לעת עתה שאין לזה סוף וקוראים אנו כל יום על הרוגים ופצועים נוספים. כאן בפולין כל אחד מרגיש זעזוע בקוראנו על החדשות העצובות. אפשר אולי שהידיעות שמביאה העיתונות (אני מתכוון לעיתונות היהודית) הן קצת מוגזמות אבל בכל אופן זה עצוב. אולי אצלכם בפלסטינה זה נראה אחרת והחיים ממשיכים כך. מהמאורעות אנו מבינים שתל אביב סבלה פחות מערים אחרות אבל בידולה משאר הישוב וחוסר אמצעי התקשורת וקבלת ידיעות משאר הארץ, מאמין אני שמורגש היטב. לכן, כתוב לי מה שלומך ושלום משפחתך, איך הבריאות שלך וכיצד אתה מתפרנס. כתוב לי היכן נמצאים שני אחייניך הקטנים והאם חלילה הם סבלו.

אצלינו בינתיים אין חדשות מיוחדות, יחד עם זאת, אולי יעניין אותך זה ששני הגבאים הנוכחיים בבית הכנסת הם נח שטרקמן ומרדכי ירמאלאי. הם סדרו ושפצו בדרכם היפה והנעימה את בית הכנסת ואף שזה עלה הרבה כסף, יש לציין שהם עשו זאת על חשבונם הפרטי. עוד דבר מאד חשוב מתחיל להתממש שמאד ישפיע לטובה על הנוער בסביבה: בית כנסת מפואר הולך ונבנה מול עינינו בעיירה (עפ"י התכניות נראה שזהו בית כנסת מודרני) כך שבקרוב יוכל הנוער ללמוד שם מקצוע ולעבוד במקום להסתובב בטל ימים שלמים. הבניין נבנה מתרומות בדומה לסכום שנתרם בזמנו לבית הספר תרבות. יתכן שהבניה תסתיים עוד בשנה זו, 1936, רק שזאת כבר עובדה שהלימודים יתחילו בשנת הלימודים 1937-8, וזה אומר שעוד שנה בדיוק יוכל לקלוט תלמידים ללימודים. חוץ מזה אין יותר שום ידיעות חדשות.

כאן אסיים ואבקש ממך פעם נוספת, הואל נא בטובך לענות לי מיד, כתוב מה שלומך ושלום הילדים והנכדים וכיצד אתם חווים את אי השקט. אני מברך את אשתך הנהדרת, הילדים והנכדים ומאחל לך יחד עם כולם כל טוב, בריאות ומזל לשנה החדשה.

ידידך, י. טאובין

הערה לטקסט:

הגבאים שטרקמן וירמאלאי הנזכרים כאן, הם ובני משפחותיהם, נספו בשואה.