לודביפול מש' שורצמן 105ב
תרגום מיידיש:
יקירי שלי, 4 ביוני 1929
בשובי עכשיו משהות של שבועיים מחוץ לבית לשם קבלת טיפולים בקווארץ, מצאתי את עצמי בסיטואציה משפחתית שכלל לא ציפיתי לה. בתדהמה ובצער קראתי את המכתב שנשלח אלינו על דבר האסון הכבד שפקד את מנחם וצפורה במות בנם בכורם. אני חש את כאבם הרב ואני אתכם בצערכם. מי כמוני יודע ומרגיש כי אין אפשרות לקנות בחיים בריאות בכסף ! אני אתכם מנחם וצפורה יקרים אולם איני יודע איך לנחם אתכם בצערכם. חשבתי לחזור הביתה עם תקוה שמצבי ישתפר ואוכל לשוב במהרה לחיים טובים יותר, אך אין לדעת מה יקרה, ימים יגידו. אני מרגיש הקלה מעטה במצב בריאותי, ד"ר צייטלין אמר שאמשיך בטיפולים לפי הוראותיו וזה ישפר את מצבי. אתם לא צריכים להיות מוטרדים בגללי.
לבסוף יקירי, היו חזקים ובריאים, שלכם יוסף. ילדי שלומק'ה וחיהל'ה דורשים בשלומכם, גם שורק'ה אשתי מוסרת את השתתפותה בצערכם באסונכם הכבד.
לאחי היקרים יהודה וזוסיה,
צריכים אתם לעודד את מנחם וצפורה, לתמוך בהם ככל שתוכלו ולהיות ביחד בתקופה הקשה הזו העוברת עליהם, חזקו ואמצו !
הורינו דורשים בשלומכם, הם יכתבו לכם מכתב נוסף בימים שיבואו. כתבו תשובה במהרה, יוסף.
ליקירינו מנחם וצפורה,
היו מאד זהירים כנגד ד' ! אין לעמוד בפני הגורל שנכפה עלינו, לא ניתן לעשות דבר. מיהודה אני מבקש, שתבקר אותם לעיתים מזומנות, זה אולי ינחם אותם במעט. אמא שלנו כבר יודעת מה קרה. עכשיו ערב תשעה באב, אנו מתחילים להתאושש מעט. אל תעשו הפסקות גדולות בכתיבתכם באשר לנו המשפחה חשוב הקשר הרצוף אתכם. אל תחוסו על פיסת הניר אשר לנו היא כה חשובה.
אנו מצפים לשמוע מכם יקירינו, שלכם בדאגה, יוסף. ילדי ושרה דורשים אף הם בשלומכם !
זוסיה היקר, השתדל לכתוב לעיתים קרובות.
הערות לטקסט:
לא קשה להבחין עפ"י סגנון הכתיבה, כי עולמו של יוסף, האח הבכור, שונה מהותית מעולמם של שלושת אחיו הצעירים ממנו שעלו כחלוצים לארץ ישראל. הוא עצמו הוסמך לרבנות ועולמו עדיין נטוע עמוק במסורת הדתית העצומה של הגולה. "חיהל'ה ושולמק'ה" ילדיו של הכותב הם חיה ושלמה, אמי ודודי.
מצבו הבריאותי של יוסף לא השתפר כמקווה וכשמונה חדשים לאחר שכתב מכתב תנחומים זה לאחיו, הכריעה אותו מחלת השחפת. בן 32 במותו. (אני קרוי על שמו).
