לודביפול ציונות הלכה למעשה 16ב

תמלול הגלויה:

אח יקר ! 18 בפברואר 1922, ורשה

אתמול באתי לורשה. אשהה עד יום הרביעי, בו אקבל כבר את כל הויזות, ואצא עוד בערב, יחד עם קבוצה בת עשרים או יותר לוינה ומשם לא"י. אחא, מאד חפצתי לדעת אם קיבלת מכתבי הרובנאים, ששלחתי בכל יום, ואשר אחד לא קיבלתי, העיקר לא האושר.

מתעניין אנכי לדעת מה שלומך ? הקיבלת תמונותי ? קיבלתי ד"ש מקולטון, אמר לי כי ראה אותך בהיותו בוילנה. מה יהא עם הגיוס ? הפטור הנך מזה ? נא להודיעני מכל זה.

חיי חייו של החלוץ, אוכלים, מה ? איזה הבדל ? ובלבד ששרים ורוקדים ודי. ובאמת, למה לקונן ? הגלות מאחוריך !

הערות לטקסט:

הכותב יהודה שורצמן (שחורי), יליד 1904 ובן 18 בעלותו ארצה, כותב לאחיו הבוגר ממנו מנחם הלומד בסמינר למורים בווילנה באותה עת. מנחם הוא ללא ספק מושא להערצת אחיו הצעיר ממנו.

יהודה הגיע לוורשה ככתוב כאן - "אתמול באתי לורשה" - ב 17 בפברואר כדי לאסוף את ניירותיו ב"משרד הארץ-ישראלי" ברחוב מרינסקי מספר 10. הוא תוהה אם אחיו קיבל את המכתבים הרבים ששלח לו מרובנה (כאן בתעוד !) ומדוע הוא אינו כותב תשובה (לאן הוא בדיוק אמור לכתוב אם יהודה נע במהירות ממקום למקום ? ....). יהודה גם מתעניין בנקודה הקריטית של חובת הגיוס של אחיו לצבא הפולני – "הפטור הנך מזה ?" בוורשה עושה יהודה עד "יום רביעי", דהיינו עד ה 22 בפברואר, ואז הוא יוצא עם קבוצה המונה "עשרים או יותר חלוצים" שנתקבצו שם לוינה. מוינה היעד הוא נמל טריאסט שבצפון איטליה ומשם בהפלגה לארץ ישראל. יהודה הגיע לחופי יפו בתחילת חודש אפריל 1922.

אין אלא להתפעם מהאופוריה שאוחזת בחלוץ הצעיר במסעו ההסטורי: "אוכלים, מה ? איזה הבדל ? ובלבד ששרים ורוקדים ודי. ובאמת, למה לקונן ? הגלות מאחוריך !". אפשר גם להתפעל מהעברית הנהדרת, עוצמת הביטוי וכתב היד המרשים.

בארץ יהיה יהודה, אמן בנשמתו, בקבוצת המייסדים של תיאטרון הפועלים "אהל" ומשחקניו האהובים כל שנות קיומו. אחיו של יהודה הצעיר ממנו – זוסיה – יעלה לא"י כשנה וחצי אחריו ומנחם עצמו כשנה נוספות לאחר מכן.