מחנות העקורים פרנוולד ויורדנבאד הגאולה האישית 1א

מחנה העקורים פרנוולד

בפרנוולד (Fohrenwald) הסמוכה לעיירה וולפראצהוזן (Wolfratshausen), בדרומה של גרמניה, כ 25 ק"מ דרומית מערבית למינכן, הוקם ב 1939 קומפלקס מגורים לעובדי ענק הכימיקלים I.G. Farben. במקור יועד המקום להכיל עד 3200 תושבים.

למעשה, מיד עם שחרור האזור בחודש מאי 1945, מיקם בו הצבא האמריקאי מחנה עקורים לבני לאומים שונים, כולל כ 200 יהודים ניצולי "מצעד המוות" שיצא ממחנה הריכוז בדכאו. בשלהי הקיץ הלכה והתבררה לשלטונות הצבא האמריקאי התמונה שמחנות העקורים לנדסברג (Landsberg) ופלדאפינג (Feldafing) הסמוכים אף הם למינכן, ואשר אוכלסו בעת הזאת ביהודים בלבד, עברו זה מכבר את גבולות הקיבולת שלהם. שמו של פרנוולד עלה מיד כפתרון אפשרי לבעיה. בחודש ספטמבר התפרסם דו"ח ועדת הריסון (Harisson) שמינה הנשיא טרומן ומסקנותיו קראו לשנוי מדיניות מידי כלפי הניצולים/העקורים היהודים. ב 16 באותו חודש, בערב יום כיפור, ביקר גנרל אייזנהאואר בפלדאפינג וזעם למראה הצפיפות הבלתי-נסבלת והתנאים הירודים במקום. ההוראה לאכלס את פרנוולד ביהודים בלבד לא אחרה לבוא ותוך 24 שעות לאחריה פונה המחנה לחלוטין מתושבים שאינם יהודים ומיום 3 באוקטובר 1945 ואילך יועד לקליטתם של עקורים יהודים בלבד. בשנות פעילותו היה פרנוולד למחנה מהגדולים ביותר שפעלו בארופה ובשיאו מנתה אוכלוסייתו 5,600 נפש, שעור הילודה בו היה מעל ומעבר לכל אמות מידה "נורמליות" .... פרנוולד היה מחנה העקורים האחרון בגרמניה לנעול את שעריו, בפברואר 1957.

בחודש ינואר 1946 ביקרה בפרנוולד, כמו גם במחנות עקורים רבים נוספים בגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, "ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" אשר המנדט שלה לבדוק את "מצב הפליטים/הניצולים היהודים באירופה לאשורו בהתייחס לנתון הייחודי - שאין להם מדינה לחזור אליה". הביקור הזה עורר תסיסה רבתי במחנות העקורים ולבש צורה של הפגנות המונים מכיוון שלא נעלמה מעיני כל מדיניותה המוצהרת של בריטניה למנוע כניסת ניצולים לארץ ישראל, מה שנודע כמדיניות "הספר הלבן" שלה.

מחקר מקיף אודות המחנה (קרוב לוודאי המקיף ביותר שנכתב מעולם) ואשר יצוטט פה (בתרגומי) לא מעט, בעמ' 95-166 בספר:

Waiting for Hope - Jewish Displaced Persons in Post-World War II Germany

מאת:

Angelika Konigseder and Juliane Wetzel

בהוצאת אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אילינוי, 2001.

הערה לגבי צורת הכיתוב העברי של שם המחנה: ניתן יהיה להתרשם בתעוד שלהלן כי השם Fohrenwald נכתב באותם ימים בד"כ בצורה "פרנבלד", לעיתים גם "פרנוואלד" או וריאציות אחרות. עם זאת, העדפתי את הצורה "פרנוולד" שהיא (כנראה) היעילה מביניהן בעת הזאת.

והערה נוספת לגבי מקורות החומרים שבתעוד: כפי שניתן להתרשם, מרבית החומרים הגיעו מקבוצת ניצולים מסוימת, בני ובנות העיירה לודביפול והעיר רובנה, שתיהן במחוז ווהלין. ואף שהמקורות מוגבלים לכאורה, יש בהם מגוון רחב של תמונות ומסמכים, הן אישיים והן בעלי אופי כללי, מהם ניתן היה להרכיב תמונה ראלית יפה של מציאות היום-יום במחנה, ולמעשה, בבואה של החיים במחנות העקורים בגרמניה בכלל. תודתי לכל מי שטרחו והעמידו חומרים אישיים אלה לצורך המחקר.