מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 27ד

תרגום מיידיש

לבוב, 21 באוגוסט 1939, בני יקירי !

בשמחה רבה קיבלנו את מכתבך וכתמיד אנו שמחים על כך מאז היותך שם. אצלנו המצב נעשה קשה ב 6-8 השבועות האחרונים. אין אנו רוצים שתחשוב שאנו "זרוקים" כי הדבר יגרום לך צער וכאב כפי שוודאי הבנת ממכתבינו האחרונים. מצבנו תלוי באדם שלישי ומה עוד שמדובר באדם זר. איש קשר צריך שיהיה ביננו והוא בן אדם זר אף שאומרים שטוב להעזר בעצתו. שוב עברו להם 14 ימים מאז שכתבת, האדון ברנשטיין היה אמור לסדר את העניינים עד ה 10 בחודש אבל עד עכשיו אין קול ואין "עוזר". כבר במכתבי הראשון ביקשתי ממך את כתובתו כדי שאוכל לסדר אתו את הבקשה אבל לא קיבלתי זאת ועתה איני יודע מה קרה איתו ומה המצב. לא היינו מעוניינים בזה כל כך לו המצב כאן היה נראה אחרת אך לצערנו נאלצנו לעשות צעד זה ותוצאותיו לא נעימות. חלפו כבר כשלושה חודשים מאז שהגשנו את הבקשה וקיווינו להיות כבר שם אך לצערנו זה לא התממש כפי שחשבנו. טרנספורט אחד יצא לאחרונה ובקרוב ייצא גם השני, הוא גם דאג למספר מסמכים, אך מאז החודש האחרון הוא לא במשרד וגם משלוח זה יצא בלעדינו. אנחנו לא יודעים מה לעשות, היינו בטוחים שתסדר זאת עם האדון בלום, הוא גם היה אצלנו פעמיים אך כנראה שמשם ניתן לסדר זאת יותר טוב ויותר בקלות.

לפני מספר שבועות קיבלת זימון להתייצבות לצבא, לא הסכמנו לקבל זאת ולכן נקראתי למשרד הגיוס ושם כבר הוברר שאינך מופיע עוד ברשומות כאזרח פולני. את המצב אצלנו אתה לבטח יודע טוב מאיתנו היות שאנחנו איננו יודעים מאומה. מהעיתונים לא יודעים כלום, רק מה ששומעים איש מרעהו. כל בוקר מוקדם, מסתכלים בעיתון אם יש "מוביליזציה" (= תנועות צבא) וזה משפיע מאד על המסחר. הפרנסה חלשה. גם אודות פלסטינה לא מתקבלות ידיעות, פעם היו מדווחים ברדיו על המתרחש שם באופן קבוע ואילו כיום הכל נסוב סביב גדנסק. מה באמת המצב אצלכם ? אנו מצפים לאיזשהו מכתב ממך השבוע.

לושה עדיין בראדזיכוב, היא תחזור השבוע הביתה. הלימודים בבית הספר מתנהלים במתכונת מצומצמת. חוץ מזה אין שום חדש. אמך האהובה ישנה ולכן היא לא כותבת. היא שלחה 350 זלוטי לישראל עבור אברהם בכדי שגם העשי יוכל לנסוע ואמרה לו בברור להחזיר את העודף בהקדם כי לאברהם אין אפשרות לשלם דבר. מנשק אותך, אביך צבי.

נ.ב. אמך האהובה היתה בראדזיכוב. ההורים של בעריש שלמה בקשו ממנה שתנסה לברר אצלך מה מצבו. הוא כותב להם שהוא זקוק לעזרה כספית אבל למרבה הצער הם במצב כלכלי קשה ואינם יכולים לעזור לו. הוא היה עושה מצוה אם היה שולח להם משהו .... מצד שני, להורים של אשתו הולך לא רע, אבל אל תספר לו על כך.

הערות לטקסט

"איש קשר צריך שיהיה ביננו והוא בן אדם זר". כמשתמע, המשפחה מתכוננת לעלות ארצה בדרך בלתי לגאלית באמצעות "המוסד לעליה ב'" ולצורך זה עומד בתווך איש קשר. התסכול גדול כי אין להם אמון באותו אדם ויתכן גם שכספים רבים שהושקעו בתהליך ירדו לטמיון.

"כיום הכל נסוב סביב גדנסק". גדנסק (דנציג), עיר הנמל הגדולה לחוף הים הבלטי שבתום מלחמת העולם הראשונה הוכרזה כ"עיר חופשית במעמד מיוחד". אף שמרבית תושביה היו גרמנים במוצאם, לפולין היה שמור בה מעמד דומיננטי. ואולם, החל משנת 1933 שלטה המפלגה הנאצית במועצת העיר. דרישתו של היטלר לספח את העיר לגרמניה היתה אחת העילות שלו להתקפה על פולין, ובאופן סמלי על בית הדואר בגדנסק, ב 1 בספטמבר 1939, התקפה שהיתה אות הפתיחה כמובן לפרוץ מלחמת העולם השניה. רוחות המלחמה הנושבות מעל שמי פולין מורגשות בכל משפט במכתב זה, הפחד הקמאי, הנבואי, של הכותב ניבט מכל מילה בו. כמסתבר, המכתב הזה שמועדו 10 ימים לפני פרוץ המלחמה (וחיסולה הסופי של פולין), הוא המכתב האחרון בהחלט ששלחה המשפחה בלבוב לבנה בארץ ישראל, מעתה, ובמהלך תקופת הסיפוח הסובייטי, הותר משלוח גלויות בלבד.

"אמא שלחה 350 זלוטי לישראל עבור אברהם". למרות הקשיים בגיוס סכומי הכסף האדירים למבצע העליה ארצה, אמו של אלי מוצאת את המשאבים (וגדולת הנפש) לשלוח סכום נכבד לאחיה ישראל בדנר בא"י לקדם העלאת אחיהם הצעיר, אברהם, ומשפחתו. המאמצים להציל את שני ענפי המשפחה בלבוב עלו כידוע בתוהו ואיש לא ניצל.