מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 4ג
תרגום (מכתב האב) מיידיש
לבוב, 5 בפברואר 1939, בני יקירי !
מר באדעק, החותן של דב טשאפ, העביר לי היום סכום של 50 זלוטי (בדיוק חמישים) עם בדיקת האפשרות שתמצא את ילדיו ותגיע אליהם בהקדם. אני מקוה שאתה מודע לעניין. כמובן שהם יודו לך מאד על כך. מאז ה 13 בחודש שעבר לא קיבלנו ממך שום מכתב, וזה כבר יותר משלושה שבועות. אנו מקווים שבימים הקרובים יהיה בוודאי איזה מכתב.
מנשק אותך, אביך צבי
תרגום (מכתב האחות) מפולנית
למילו האהוב !
את הפתגם "טוב יותר מאוחר מאשר לעולם לא" אני מכירה עכשיו כאמיתי, הסבלנות שלי נשאה פרי. אני מודה לך מאד שזכרת אותי, אני רק מצטערת על שלא עלה בידי לענות מיד. במקום זאת, אני מכינה לך הפתעה לקראת בואך אלינו לחופשה. לא ציפיתי למתנה כה יקרה.
כפי שאתה יודע, אני לומדת בבית ספר למסחר. קיבלתי את תעודת אמצע השנה ואני רק מצטערת שאינך יכול לראותה. במקצועות החשובים – חשבון, פולנית, הסטוריה, גרמנית, אנגלית וכו', קיבלתי "טוב מאד". אני מקוה שבקרוב אכתוב לך גם באנגלית, אני עובדת על האנגלית שלי כדי שאוכל לעלות לארץ ישראל.
מברכת ומנשקת אותך, לושה
נ.ב. בבקשה כתוב בתדירות גבוהה יותר מאשר פעם בחמישה שבועות כפי שנהגת לאחרונה וזאת לפחות כדי שאמא לא תרוץ אחרי הדוורים. אני רושמת כאן את הסטטיסטיקה של המכתבים שקיבלנו ממך שנה אחר שנה: בשנה הראשונה קיבלנו 60 מכתבים, בשנה השניה 28 מכתבים, בשנה השלישית 21 מכתבים, וכמה יהיו ברביעית ?
לושה
הערות לטקסטים
ביקור המולדת המתוכנן של אלי ("מילו") בבית משפחתו בלבוב לא יצא בסופו של דבר אל הפועל. יהיו הסיבות אשר יהיו, לבטח גרם הדבר למפח נפש עצום בלב אוהביו המצפים לו ואולם, בעיתוי בו תוכנן, אולי טוב שלא יצא אל הפועל כי רבים שהגיעו לפולין לביקור ערב פרוץ מלחמת העולם, לא זכו לצאת משם.
