מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 6ג

תרגום מפולנית

לבוב, 12 בפברואר 1939, בני היקר !

כפי שאבא הודיע לך בגלויה, קיבלנו ממר בודק 50 זלוטי, אתה תתחשבן איכשהו ואנחנו מודים לך מאד. את המכתב שלך מיום 30 בינואר קיבלנו עוד בשבוע שעבר אבל בגלל חוסר זמן לא יכולתי לענות לך מיד. מכתבים במשך החורף מגיעים באחור משמעותי, אפשר שזה אמנם בגלל החורף אבל הנה האביב מתקרב ואז בטח יחזור להיות כרגיל. בכל הארץ עכשיו חם, היו כמה ימי קרה אבל רק בסוף דצמבר. כבר כמה ימים שיש ערפל ומטפטף כמו בחודש מרץ.

בבית כמעט שאין חדש, עובדים כרגיל. בשבוע שעבר היתה חתונה של מוישל'ה שטגר, הבן של לוי ממוסטי וילקי, כל המשפחה באה ממוסטוב וגם אנחנו היינו כמובן. החתונה היתה במלון (?) ברחוב ריטן. הכלה באה ממקום קטן אבל היא די סימפטית. סוף סוף מוישל'ה החליט להתחתן כדי לא להישאר רווק זקן. במשפחה אין חדש, אסתי ומילו ממשיכים לעבוד ב (?).

אתה בוודאי יודע שעצרו ספינה יוונית ליד תל אביב אשר נוסעיה היהודים ניסו להגיע לארץ באופן לא חוקי, רק לחשוב על מזלם הרע. האם מקס קורנפיין היה אצלך ? גם הוא עלה באופן בלתי חוקי.

מברכת ומנשקת אותך, אמא שלך. דרישת שלום מאבא, יאנעק ולושי וגם מקרובים. כתוב לעיתים קרובות.

הערות

"מוישל'ה התחתן" הוא משה בן לוי ובריינדל שטגר מהעיירה מוסטי וילקי. מוישל'ה, בן דוד אביו של אלי, והוא בן 34 ביום נישואיו (כמו שנכתב כאן – "הוא לא רצה להישאר רווק זקן"). הוא, אשתו הטריה לאה וכן בן קטן, נספו בשואה. מבדיקה פשוטה בדפי עדות של "יד ושם" עולה כי גם אחיו של משה, הרש צבי (יליד 1900), אשתו ברטה ובן נספו בשואה.