מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 11ד

תרגום דברי האם הניה מפולנית

לבוב, 9 באפריל 1939, מילו היקר !

את מכתבך מיום 29 במרץ קיבלנו לפני החגים ומאד שמחנו. היום הוא היום האחרון של חול המועד (בעברית). את ליל הסדר חגגנו בארוחה חגיגית, היינו תשע נפשות, הזמנו את דודה חנה עם הילד, בחורים שעובדים בחנות ושולם שהזמין את עצמו. אף פעם לא עשינו את ה"סדר" כל כך מסורתי כמו השנה. היה שמח אבל השמחה לא יכולה היתה להיות שלמה כשאתה לא איתנו. כל הזמן דיברנו רק עליך, היכן וכיצד אתה מבלה בליל הסדר. מאז נסיעתך, זו הפעם הרביעית שאמרנו "בשנה הבאה בירושלים" (גם מילים אלו כתובות עברית) ואנחנו בטוחים שהשנה אלוהים יעשה איתנו חסד וביחד נהיה במדינתנו העצמאית בפלסטינה, וחוץ מלספר על יציאת מצרים, (גם זה בעברית) נדבר הרבה יותר על עצם הימים הללו.

כתוב לנו בבקשה איך בילית את החג, אני חייבת לסיים כי הנה החג נכנס, מברכת ומנשקת אותך, אמא שלך.

תרגום דברי האב צבי מיידיש

בני יקירי ! (כרגיל בעברית)

אני שולח לך כאן את כתובתה של העלמה ליידשמאייר, היא אחותו החורגת של סגל, אצלו ממוקם בית המלאכה שלי. אמה בקשה ממני שאכתוב לך, אולי אתה מכיר אותה, ותדרוש בשלומה, איך עולה פרנסתה, מה מצב בריאותה וכדומה.

מאחל ומייחל לעולם שקט ולשנה הבאה בירושלים. מנשק אותך, אביך צבי.

תרגום דברי האחות לושה מפולנית

למילו האהוב

אני שולחת לך את התמונה שלי שצולמה בחצר שלנו, מתחת לחלון של אדון/גברת ויגמנובי. למה לא ענית למכתב האחרון שלי, ובכלל, למה את כותב לי כל כך מעט ? בוודאי זה בגלל שאתה מתכוון להגיע אלינו לחגים, כך לפחות אני מסבירה לעצמי.

מברכת ומנשקת אותך, אחותך, לושה

הערות

תקוות "לעולם טוב יותר" ולאיחוד המשפחה "במדינתנו העצמאית בפלסטינה" שהתנפצו, תכנית לביקור מולדת של אלי בלבוב שלא יצאה אל הפועל.