מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 17ד

תרגום מפולנית

12 ביוני 1939, (ובעברית) שלום אחי !

מצאתי עכשיו רגע פנוי, מה שקשה לי לאחרונה בגלל המשימות הרבות, לענות למכתבך. (לא ברור כאן) אין לי מה לכתוב לך כי הרי הכל (לא ברור כאן) אצל ההורים. מכיוון שההורים אינם מסכימים (אינני מבין את הספקות שלך בעניין זה), אכתוב לך רק איך הנסיעה שלי מתוכננת. אתה הרי יודע שלא מספיק לרצות, צריך גם שיהיה לך .... וזה לא עניין של מה בכך, במיוחד בשבילנו ובתנאים שנוצרו לאחרונה, סכום של 1700 זלוטי הוא ענקי ובלתי ניתן להשגה. זה הקושי היחידי שאני צריך להתמודד איתו ולצערי עד עכשיו ללא תוצאות. אם לא היא אז אולי .... מי יודע .... אולי עכשיו הייתי כותב הביתה לפולין ביחד אתך. (לא ברור כאן) אתה כותב שאתה מוכן לנקוט בפיתרון שלי אולם אתה צריך לדעת שאיני יכול לסמוך על עזרה כלשהיא מצד ההורים בתנאים הנוכחיים. אם הם רק היו יכולים לתת לי סכום קטן שישלים לי את ההכנות לדרך אבל אני צריך להודות על האמת שאינני יודע כיצד הם ישיגו אותו כך שהכל תלוי רק בך.

בנקודה זו אני רוצה לבקש ממך שלא תתיחס למכתבי זה כאל דיווח יבש אודות דברים אלה ואחרים וכי מטרתי היחידה היא "שלח לי כסף". היה סמוך ובטוח שאני יודע היטב שתצטרך לוותר על דברים רבים למען זה וקרוב לוודאי שזה יעלה לך במאמצים גדולים. האמן לי שאני יודע זאת היטב. אני זוכר גם שכאשר אתה עלית זה היה עם עזרה של מישהו שתמך בדרכך. בחיים קורים לעיתים דברים מוזרים ואולי מישהו יזדקק גם לי בעתיד ולמסעי לארץ ישראל. אני גם לא אסרב כי אין קושי או קורבן גדולים מדי בעזרה למישהו אם המטרה היא (כאן בעברית !) לעלות ארצה.

נושא הנסיעה אינו סובל עוד דיחוי כי איש אינו יודע מה יילד יום, כל משלוח שיוצא לארץ עלול להיות האחרון. המשלוח הבא יוצא במחצית חודש יולי (10-15 בחודש), אין עדיין תאריך מדויק. הייתי רוצה לצאת עם המשלוח הזה היות שאחד החברים שלי שעובד איתי כבר שנה נוסע בו (כאן בעברית) ראש קבוצה. ואולם, מכיוון שנותר רק חודש ימים, לא ברור אם אספיק לסדר את הכל. הכל תלוי כמובן אם יעמוד לרשותי בזמן הקרוב הסכום הדרוש, או במילים אחרות, אם תוכל לארגן בזמן קצר כל כך את הכסף. אני חוזר ומדגיש כי הדבר אינו סובל דיחוי עוד וכפי שמדווחים לי מהמפקדה העליונה, הנושא בוער ממש ואין עוד לסמוך כי אחרי המשלוח הזה יהיו נוספים.

(לא ברור כאן) הייתי כבר מוכן לצאת לנקודה חקלאית אבל קיבלתי הוראה לצאת למחנה קיץ חינוכי בתור (כאן בעברית) מנהל ולכן לא אוכל לצאת להכשרה. אני מחכה שתענה לי כמה שיותר מהר כי אני כבר לא יכול לישון בגלל חוסר הסבלנות, אנא נסה לסדר את העניין במהירות. (כאן שוב בעברית) חזק ואמץ, יוסף.

נ.ב. (בעברית) איך התודעת באיזה אופן עלה קימבין ?

הערות לטקסט

יוסף רומז ל"עזרה" שאלי אחיו קיבל עם עלותו ארצה ואשר סייעה בידיו להתגבר על מחסום המימון הכספי. טרם עלותו ארצה, פנה אליו מיכאל רינגל, מפרנסיה הנודעים של הקהילה, בבקשה לשאת עימו בחשאי מספר פריטי יודאיקה נדירים שעפ"י חוק נאסר להוציאם מגבולות המדינה. אלי עמד במשימה זו בהצלחה והחפצים מצאו את דרכם ברבות הימים למוזאון ישראל. יוסף וחברתו לא השיגו את המימון, האסטרונומי מבחינתם, לעליה ארצה וקרוב לוודאי שזה מה שחרץ את גורלם.