מלחמת השחרור אלי אבני יומן אישי 1כ

תמלול היומן

12.00 נקראתי לחטיבה ושם נמסר לי שהפעולה תצא לפועל במוצאי יום הכיפורים וכהכנה לכך יהא עלינו לעשות את כל הסידורים לקראת היציאה.

16.00 יצאו הסמג"דים לסיור דרגים במקום המיועד כפר סבא. בדקנו את דרגנו באופן שטחי וחזרנו לבסיס עם חשכה.

רושם עז עשה עלינו אותו  ליל כיפורים, הכבישים ההומים כרגיל בשעות אלה מרב חיילים, אזרחים ומכוניות מכל הסוגים, לא נראו הפעם ולרגעים נדמה היה לי שאנו הנוסעים בג'יפ הפתוח, הננו היחידים בכברת ארץ זו.

20.30 הגענו למחנה, הקצינים היו מרוכזים במועדון הקצינים והצום ניכר היה יותר מהרגיל - התבלט באופן מיוחד "הרעב הגדול״.

11.00 היינו כל היום תחת מתיחות עצבים חזקה. כל רגע מבלי שתבא אחריו הוראת יציאה, ארך כשנים. בשעות הצהרים קבלנו ידיעה שיהיה עלינו לצאת בשעה 03.30. הכרז על מצב הכן. המג"ד (= בנץ פרידן) ומפקדי הפלוגות יצאו לסיור ובמחנה עשיתי את כל הסידורים האדמיניסטרטיביים לקראת היציאה. אין ערוך לסבלי שלאחר שנים של פעילות קרבית יש עלי להשקיע אח כל מאמצי בעניינים הנהלתיים גרידא (= הכותב, סגן מפקד גדוד 33 בעת הזאת). אך שכרי בצדי - עבודתי נעשית במסירות וכנות ולפחות שני אלה מצילים אותי ממצוקתי.

15.00 יצאתי עם מפקד פלוגת המטה ואפסנאי גדודי לסיור בדרגים. בררנו לעצמנו את מקומותינו הסופיים ובצורה יסודית ביותר, והתכנית תכננה בשיטת "תטל"ג" (= תרגול טקטי ללא גייסות).

18.00 חולקו המכוניות לפלוגות ולאחר ישיבה עם הסמ"פים היה ברור לכל פלוגה מה לעשות בהן.

20.00 הגדוד היה מוכן ליציאה, חפצי החיילים ארוזים, המכוניות מחכות, לפקודת השינה השיבותי אותן למטות.

 14 באוקטובר 1948                                                 י"א תשרי תש"ט

03.00 השכמה, אמנם מוקדם - אך אין צורך לאחר. ניכרת תנועה במחנה. האנשים קיבלו עליהם את הצו בכל הרצינות וניכר ששמים לב גם למטרה. הקרבתם רבה לאחר שבועות של מצבי הכן מתישי כוח. מה טוב לראותם בכך.

 

 

-2-

03.45 הראשונים זזים והאחרים אחריהם. הפעם השיירה לא עשתה כל רושם, החשכה והזהירות מפני התגלות השמיעו כך קולות מנוע המכוניות רחש איזה שהוא עד שבביטחון גמור אפשר היה לומר שלא גדוד אלא אפילו פלוגה אינה נעה על הכביש.

05.00 כל הגדוד הגיע למקום. יש לציין את הסדר והמשמעת של כל הגדוד בלי יוצא מן הכלל. הורגש שיש יחס לדבר שקוראים לו לילה.

לקחתי את מפקדי היחידות והקציתי להם מקומות ובשעה 06.00 כל הגדוד היה מוסווה עד שאי אפשר היה לומר שכוח הגדול מכיתה מתרכז בחורשה. הנהגים עמלו כדי להסוות מכוניותיהם והסמלים למיניהם עמלו באבטחת הקוים החיצוניים של החורשה. היחידים שהסתובבו מחוצה לה היו טבחים ואפסנאים שטרחו להכין ארוחת-בוקר. כל היום הועבר במנוחה ובשעת האפס המשוערת  קבלנו ידיעה שהאפס (= שעת האפס, למבצע המתוכנן לכיבוש קלקיליה) נדחה למחרת.

בלילה חדר הקור לעצמות האנשים. השמיכות לא הספיקו, האדמה ספוגת רטיבות והטל הנופל התיש כוחות. בבוקר קמו האנשים כלאחר ליל בלהות אך השמש שהופיעה גרמה לקורת רוח ו"חממה" במקצת את העצמות. ריחוק המקום ממרכז המושבה עזר בהרבה בהשתלטות על האנשים. בעצם לא היה כל צורך בזה, המשמעת הפנימית שלטה בכל. נעשו מאמצים מצדנו להשיג שמיכות ומזרונים ככל האפשר ואמנם הובטחו לנו כל אלה אך החשש שמא אלה הבטחות שגרתיות שכה אנו רגילים להן, לא נתנו לנו מנוחה וטפלנו שוב.

16.00 אחה״צ נערכה תחרות שאלות ותשובות שכללו חומר מכל הסוגים. התכנית עברה בהצלחה מעל המשוער.

18.00 קבלנו ידיעות שהקרבות בנגב החלו כתוצאה מהתקפת שיירה עברית. הידיעות הראשונות על מהלך הקרבות היו מעורפלות למדי.

החלט עם מפקדת החטיבה שיש לדאוג לאמצעי הגנה בפני הצינה כי אין מפלט -  למחנה אין סיכוי ....  ובחורשה יש להמשיך לשכב. הדריכות לקראת השחר הבא גדולה.

ושוב עבר השחר בלי צלילי תזמרת קרבית שכה רגילים הננו אליה. החלט שיש להציג סרט קולנוע ולהפיץ חומר קריאה אינפורמטיבי כדי לרסן את מפיצי השמועות שאין להן שחר וכדי להוציא את האנשים מתוך מצב נכון שהחל להראות אותותיו.

הגיעו עובדי המחת"ר (= מחלקת התרבות) ואתם סרט הקולנוע. אמנם סרט שכל אחד ראהו אי פעם אך במצב המיוחד לא היה מיותר - "סן פרנציסקו".

-3-

19.00 הגיעו מעילי גשם, שמיכות וחולצות חרפיות. לא במספר מלא אך מספיק.

19.30 הצגת הסרט. האולם – דשא, הבד – קיר הבית בן שתי קומות, חדר המכונות – מרפסת חדר האוכל, חויה קיבוצית ....

21.00 פמליה מסוימת עם מפקד החטיבה (= צבי גרמן) בראשם נעו לעבר דרג ב' - "ואכלתם לנפשותיכם ושבעתם" ....

17 באוקטובר 1948                                                 י"ד תשרי תש"ט

לא נשתנה במאום. ניתנה הרצאה על הנושא יום ההתיישבות, שירה, ריקודים ושינה. פלוגה ג' עברה לבנין בי״ס "המזרחי" - מצאו את מקומם במקרה (= הערה הומוריסטית שכן פלוגה ג' הינה פלוגה דתית). הסוכות הוקמו. כשרותן מוטלת בספק אך יפות וחיות הנן למדי.

21.00  קרה אסון. מפקד החטיבה הואיל לההפך לשוטר צבאי ואסר את תנועת הרכב המטפל באספקת מזון לגדוד (אגב -  משלנו היה). וגדול מאסון זה -  פגש במג"ד, סגנו ושלישו בדרג ב' מקום שלדעתו  אסור לנו להיות בו. האתמול נשכח .... קבלנו "חרבון" די הגון. מקלחת של מלים כמסמרות ומוסר איך להתנהג והסברה די ממצה על ההפקרות הרבה בזה שאנו המפקדים נמצאים בדרג השייך לנו והמקושר בקו טלפוני לבסיסנו. אולם לא כדאי להשתפך, מרגיש למעלה מהמידה שאפשר לשלוט ולא לפגוע.

18 באוקטובר 1948                                                 ט"ו תשרי תש"ט

יום שמחה לנו, לג׳דה (= המ"פ מרדכי קסוינר) נולד בן והיום יתקיים הפסוק "והכנסתו בבריתו של אברהם אבינו ע״ה". מפקד החטיבה הואיל לאפשר לחלק מהמפקדים, חברי בעל השמחה, להיות נוכחים במסיבה. לאחר חששות רבים נוכחנו בכל זאת שהקטן דומה לאביו - הקלה פורתא .... מסבה מוצלחת אך לא היה מזיק - לאור ההכנות על גבי השולחן, לו היו מופיעים עוד "כמה" חברים, אך מלחמה בארצנו ויש להסתגל אליה.

בערב הוחלט לזוז למקום חדש. מקום תחת קורת גג אבל נופל בהרבה ממקומנו הקיים. התנגדותי לא נשאה פרי. הוחלט משום מה לרכב על האנשים ועצביהם ולכלאם במכלאה במרכז מושבה חדשה (= רעננה), משל לאותו אסיר היושב מאחור הסורג במרכז עיר הומיה, רואה את החיים ואסור לו לחיות וכו' .... כל העבודה נעשתה במהירות פרטיזנית ובמשך 2 שעות הסתדר הגדוד במקומו החדש.

12.15 הופיעו כמה אמנים "והצחיקו את הקהל".

 

-4-

19 באוקטובר 1948                                                 ט"ז תשרי תש"ט

04.00 - העירונו פתאום. נקלטה ידיעה אלחוטית שהאויב יתקיף לפי התכנית. השדור נמסר ע״י הכחות האויבים הנמצאים בגזרתנו. הוקל לי, בזה יסתיים תפקידנו המשעמם של  "חכה וצפה" ותנתן לנו סוף סוף ההזדמנות להראותם את נחת זרוענו. תקותי הוכזבה, הידיעה היתה בלתי ברורה, מסוג אותן הידיעות ה"קמ"ניות" (= המודיעיניות) שהרגלנו להן.

10.00 - חכינו לבטול מצב ה"הכן".

10.30 - מצב הכן בוטל ואנו מחכים לחדושו.

17.00 - ישיבה במטה החטיבה. מפקד החטיבה משוכנע שמחר בערב נהיה במחנה. אני חפץ בזאת ויחד אתי כל הגדוד אבל מצד שני הנני "סומך" עליו שלא ישלחנו לא מחר ולא מחרתיים. אין זה מטבעו לעשות מעשים כאלה. הזמנים נשתנו ויחד עמם גם הוא נשתנה.

19.00 - הגדוד הלך להצגת קולנוע - "חיי זולת", אני הזמנתי את גיסתי ובהכנסי לתוך האולם שהיה כבר חשוך, נעלמה ממני בצורה מסתורית ופשוטה גם יחד (= יוספה ספראי, הקשרית היפה, אחות אשתו).

20 באוקטובר 1948                                                 י"ז תשרי תש"ט

השכמה רגילה. אנו מחכים להכרזת "מצב הכן". בחטיבה לא מתנהלים הענינים כסדרם. זה כבר למעלה מ-24 שעות ולא מכריזים על מתיחות עצבים במהדורה חדשה, אולי כדאי לגשת ולבחון אח המצב מקרוב, מוטב שלא. אגש לכשאקרא, אין לי יותר ענין בחטיבה זו אשר פעילותה היחידה היא נגד חייליה.

11.00 – פעולה ! מפקד החטיבה מודיע שאפשר לשלוח מחלקות לים, סוף-סוף יצא הגדוד לפעולה. ההוראה נתמלאה, נעשו כל הסדורים, הוכנו מכוניות, נשלחו הודעות והחיילים היו מוכנים - לא לנסוע. אך פקודה היא פקודה והכרחנום לנסוע .... היו הרבה "אבסנטים" (= לא נוכחים), הרבה חיילים הסתלקו מנסיעה ונשארו ב"בית הסוהר" (במחנה בלע"ז).

19.00 - הופיע מפקד החטיבה לפי הזמנת המג״ד. הוא הזמינו לקולנוע. נתאמתה השערתי מאמש, איננו זזים. לא לכאן ולא לכאן. לא היום ולא מחר.

במשך היום נעשו אי אלה שנויים במחלקת האפסנאות, שנויים שלדעתי ייטיבו את מצב האספקה בגדוד. הנהגים החלפו בחדשים שאינם יודעים את ה"מקצוע". סמל הטבחים עומד להתפטר, אני מקוה שלא נאכזבו, ניתן לו את האפשרות לעזוב את הגדוד (לפי בקשתו) אך כשאנחנו נחליט ובצורה שאנו נבחר בה. נפוצות שמועות שונות על כבושים שונים. נמאסו עלי חיי החטיבה הפעילה הזו.

-5-

21 באוקטובר 1948                                                 י"ח תשרי תש"ט

לפנות בוקר נשמעה אזעקה, לא ברורה הסבה.

בבקר נתקבלה ידיעה שחדר האכל בגבעת השלושה נפגע משתי פצצות שהוטלו עליו מהאויר. אין ידיעות ברורות ע"י מי הוטלו פצצות אלה. "מצב הכן", מחכים לביטולו ....

11.00 - נשמעו אי אלה התפוצצויות בסביבתנו הקרובה. "נודע" על התקפה ערבית בסביבות כפר יעבץ. הוברר שמרגמותינו אבדו כמה פצצות שנמצאו בקלקיליה אח"כ.

11.20 - הגיעו שתי פצצות לכפר סבא ?

13.30 - נתקבלה ידיעה שבאר שבע נכבשה. נקוה שידיעה זו אינה מסוג הידיעות השגרתיות.

13.35 - "מצב הכן" בוטל. הבה ונחכה לחדושו.

13.45 - פלוגה ב' יצאה למטוח רובים.

15.00 - הגדוד יוצא להצגת קולנוע - "לוחמי החפש". חל אחור בגלל ענינים של מה בכך.

18.30 - 1. ארוחת ערב חלשה ובלתי מזינה. יש לתקן את הדבר.

  1. הובטח ע״י קצין המנהלה החזיתי שנקבל את הכסף המגיע לגדוד.
  2. 5 אנשים נוסעים לאולפן תחנת השרות על מנת להשתתף בתחרות "שאלות ותשובות" נגד שרות הקשר. הנוסעים הנם מבין נבחרי התחרות הפנימית שהתקיימה לפני כמה ימים בחורשת כפר סבא.
  3. נעשית פעולה להשגת להקת הקבוץ השכן "הסוללים" להערב. כנראה שנשיגנה - חסר הכח הראשי שלה והוא צריך להגיע.

19.30 - הלהקה לא הופיעה. החלה התחרות השאלות ברדיו ושרות הקשר נצח את קבוצתנו ביחס של 20:14 נקודות.

משחק הקלפים בין קצינינו מתחיל לתפוש מקום חשוב.

22 באוקטובר 1948                                                 י"ט תשרי תש"ט

לפנות בקר נשמעה אזעקה.

08.30 - נסעתי לפתח תקוה לשם קנית חלקי חלוף למכוניות. לא נמצאו חלקים מתאימים.

 

-6-

14.00 - החבריה מתחילה להשתגע. אין מקום לדברים שבירים בחדר הקצינים. בקבוקים נטחנים לאבק, שלחנות נהפכים ואין איש בטוח בהיכנסו לחדר. קולות רעש וצעקות עולים ובוקעים - כבר הגיע הזמן לשוב למחנה. שוב קלפים, ה"זיבאלאך" וה"פוקר" אינם יורדים מעל הפרק. נטשו כבר את המשחק לשם ענין והחלו לשחק בתמורת כסף. אין מוכרים עדיין כלי נשק לשם כסוי ההפסדים. לא עברו עדיין על מכסת המשכורת החדשית.

19.00 - החלה מלחמת שורים, אחד הקצינים מחזיק בשתי ידיו מעיל, הגוף נטוי לפנים, העיניים מביעות רצח והפה פתוח לרוחה וצוחה אדירה פורצת: אה .... אה ....  והקצין השני עומד מולו במרחק כ-3 מטרים, כפוף כולו, ראשו נטוי לפנים, ידיו ליד רקותיו מאוגרפות ובתנועת פר התוריאדור אץ רץ לפנים ונוגח לתוך המעיל בנהמת פר וחוזר חלילה - המתיחות פגה העצבים משתחררים.

19.30 - מועצת רעננה נתנה שי לגדוד 707 בקבוקי בירה. לכל חייל בקבוק.

20.00 - הלהקה מקבוצת הסוללים הופיעה. הלהקה מונה .... 2 אנשים שאחד מהם מיותר והשני גס למדי. אבל אין דבר - החבריה נהנית.

שמועה אומרת שהקרבות בנגב נפסקו, פטרול בן 3 אנשים שיצא מצדנו קבל פקודה לשוב על עקבותיו, אם נמשיך בדרך זו נצטרך לפשוט את בגדינו הצבאיים כדי שהאויב לא יחשוד בנו שאנו זוממים משהוא נגדו. שמועה אומרת שנשהה עוד כמה ימים במקום - רק עוד כמה ימים ....

23 באוקטובר 1948                                                 כ' תשרי תש"ט

קימה מאוחרת במקצת. שכנינו, שומר ביה"ס אסף בביתו כמנין תימנים והם ההנו אותנו בזמירות מזרחיות שערבו מאד לאזן.

מכינים "קוויז" - שאלות ותשובות למבחן בין הקצינים והטוראים של הגדוד. משום "מה" תחרות זו נתבטלה ובמקומה קוימה תחרות בין פלוגתית. התחרות נסתיימה בנצחון פלוגה ב' שבה הצטיין במיוחד הרב-טוראי אהרן כהן. תשובותיו, לא רק שהיו נכונות אלא נוסחו בצורה ברורה ומקוצרת.

מפקד הגדוד נסע למטה החטיבה והסביר שמצב האנשים מבחינת הגיינה ו"הגיון" הולך ורע. כמו כן הסביר גם את מצבם הרוחני של חבר הקצינים ההולך ומתנוון. מפקד החטיבה הבטיח שיבא לשכנע בעצמו.

19.30 - מפקד החטיבה מופיע ופותח בנאום: "בנגב עדיין נשמעות יריות, בצפון החלו כחות הבלתי סדירים בהתקפות, בחזית ירושלים יעזור עבד-אללה כנראה למצרים ובחזית המרכז יתקיפו אולי העירקים. מצב פרוע זה מביא אותנו לידי כך שלא נזוז מהמקום ואין מקום טוב יותר ממקומנו הנ"ל".

-7-

(יורים בדרום ובצפון ואנו מוכרחים לשבת דוקא ברעננה) וכהנה וכהנה מלים רבות ואף לא חסרות מליצות אך טענתנו היתה שדברים אלה אינם משכנעים אותנו ודרישתנו היא: או לשלחנו למחנה או להעבירנו לפעולה בנגב. שני דברים אלה נדחו על ידו בטענה שאסור לעשות זאת מבחינת בטחון גם טענתו זו הופרכה והוא נאלץ לומר שזוהי פקודה. קבלנו זאת כפקודה שאין לערער אחריה אך יחד עם זאת הסברנו לו שהמצב הוא לבלתי נשוא ויש לדאוג לשנויים.

20.30 הופיעו סוליסטים מהתזמורת הארץ ישראלית, הוכח שהאנשים יגעים בכדי לאהוב מוסיקה קלסית.

נתקיימה ישיבת מפקדי הפלוגות בה נמסר על צעדו של המג"ד והחלט להזמין את מפקדת החטיבה לשיחה בלי המג"ד על מנת לברר אם מפקד החטיבה הנו או חבר הנפגע תמיד באופן אישי והיודע לפגוע בנו פי כמה בנצלו את חברותו ועמדתו בתוכנו לשעבר.

פלוגה ג' העברה למקום חדש - "בית המכבי" ברעננה. נשיא המועצה מר אוסטרובסקי מסכים לזאת ונתנה הרשות להם, לשטח החצר והבנין.

הופיע עושה להטים, הכנותיו עשו רושם שהנו עומד להעסיקנו לפחות למשך כל הלילה.

הופיע שר הדתות בלווי נדבן אמריקאי והגיש לי הזמנה לכל הגדוד לכבד את תושבי רעננה בבקור בבית הכנסת למחרת. קבלתי את הזמנתו ובקשתיו שלא יגיש לחיילים אלכוהול.

החלה הצגת הערב. הלהטים עשו רושם עז על אנשינו. הופיעו גם גובינסקיה (= השחקנית אינה גובינסקה) וברץ (השחקן אברהם ברץ, בעלה של גובינסקה) מהבימה ודקלמו כמה דברים. להתלהבות עצומה גרמה ההצגה האילמת "איך תופר רוק כפתור". גובינסקיה שרה כמה שירים.

נפגשנו עם מפקד החטיבה ומששנו במקצת את החידודים. נודע שישנם בינינו קצינים הגורמים לנזק רב בהופעותיהם. הבטח על ידו שהיחסים לגדוד ישתנה לטובה.

קמנו קצת יותר מאוחר ונכנסנו לבית הכנסת. פלוגה ג' (= הפלוגה הדתית כאמור) היתה כבר כולה בהתלהבות ההקפות. נתקבלנו בסבר פנים יפות מאד. זקנים רצו ופנו לנו דרך: "הצדה, קצין הולך, נו אל תפריע, אינך רואה שאני מוליך קצין אחרי ?" וכו' .... וכו' .... כבדוני בהקפה ואין לתאר את נצחונם של החיילים החרדים בראותם אותי לרקוד הורה עם ספר תורה ביד. בהנאתם נהנתי גם אני. שתינו "לחיים" ואכלנו עוגות והתכבדנו בשני נאומים. אחד הנואמים היה הרב המקומי ודבריו השאירו רושם כביר על כל השומעים, תמצית הדברים היתה: "תמיד קבלנו קצינים וחיילים תמיד הארחנו (= ארחנו) אותם אך תמיד היו אלה נכרים והכנסנום אלינו בעל כרחנו.

-8-

הפעם הננו מארחים חיילים וקצינים עבריים זו הפעם הראשונה לאחר 2000 שנות גלות, הנה כי כן מתקדמים אנו לקראת הניצחון ובידיכם תלוי הניצחון המהיר ותחזינה עינינו בשובך לציון ובבנין מקדשך - ארץ ישראל מקבצת נדחי ישראל" ....

אחר הצהרים נתקבלה הודעה שאפשר לשחרר את הגדוד למען יחוג את חופשתו ברעננה והרצליה. בקרתי בבית (= ברחוב ביאליק, רמת גן) ואכלתי ארוחה משותפת עם אהובה (= אשתו) וההורים. זה כבר זמן רב שלא השתתפתי בארוחה משפחתית אינטימית כל כך. עודד (= בנו הבכור, תינוק בן מספר חודשים) ישן וראינו את "כרמן".

חזרתי למחנה והוזמנתי עם המג"ד לחטיבה. מפקד החטיבה קיבל עלה נוסף (= דרגת אל"מ) וערך נשפיה קלה למג"דים, סמג"דים ועובדי מטהו.

09.30 קימה, אמנם מאוחר אבל הספקנו להסתדר.

החל משחק הרכוז. במשחק זה קונים את כל הארץ בימים כתיקונם ודאי לא היינו מסתכלים עליו אך בתנאינו זכה לתשומת לב מרובה. ראשית מתחילים בקנית מגרשים שדות תעופה ומפעלים, לאחר מכן מתחילים לבנות בתים ובתי מלון. כשאלה עומדים על תילם מתחיל המשחק. הכסף מתגלגל אנשים יורדים מנכסיהם ואחרים מתעשרים זה ממשכן וזה נושה זה פושט וזה רודה. והצעקות – ריבונו של עולם ! ....

14.30 נסענו כמה קצינים לשפת ימה של הרצליה, מצאנו מקום מרוחק ומתאים למטווח להמטיר בנשקנו אש, מי באקדח ומי ברובה. חזרנו מהספורט הנ"ל ונכנסנו לאחד מבתי הקפה על מנת להרטיב קצת את גרוננו. שתינו סודה ותסס ולאחר השתיה השלך הס מה קרה ? ודאי צריך לשלם ואין איש בתוכנו היכול לכסות את כל ההוצאה. אספנו את מטבעות הכסף מכל הכיסים ושילמנו - קצינים בישראל ....

19.45 הצגת סרט קולנוע "הנער מברוקלין".

27 באוקטובר 1948                                                 כ"ד תשרי תש"ט

קימה.06.30

09.00 אמונים בכל הפלוגות.

14.00 נסיעה לים בדיוק לפי תכנית אתמול.

16.00 תחרות בכדור-עף בין נבחרות הגדודים 33:34 המשחק נסתיים בנצחון האורחים (= גדוד 34).

17.00 אמון בכדור-רגל לקראת התחרות שתתקיים מחר נגד גדוד 34.

-9-

18.00 שחיה בבריכת מכבי רעננה.

19.00 ארוחת ערב בהשתתפות מפקד החטיבה.

20.30 ישיבת קציני המטה ומפקדי הפלוגות לקראת תכנון התכנית.

קבלנו את חוברת ב' שלנו - "במשלט" (= בטאון תקופת המלחמה של גדוד 33), החומר די מענין ויש לציין התקדמות בצורתו. בשעה 1945 נתקבלה ידיעה שברדיו "קול צבא ההגנה" נתנו את הקטע "חלום או מציאות", קטע זה נלקח מבטאוננו שהופיע רק היום.

2230 קבעתי סיור עם קציני המטה למחר בשעה 1100. לאור פקודת מבצע חדשה שנתקבלה זה עתה לפיה אנו זזים צפונה לגזרת "מענית".

28 באוקטובר 1948                                                 כ"ה תשרי תש"ט

פקודת תזוזה בשעה 04.00 יש צורך לצאת לדרך.

נעשו כל הסדורים הקימו את האנשים ומצאתי לנכון לגשת אל מנהל ביה"ס למרות השעה המוקדמת ולהודיעו על עזיבתנו את המקום ומסירת תודת הגדוד על היחס היפה והעזרה הרבה שנתנה על ידו וע"י כל המוסדות שבאנו אתם במגע בשטח רעננה.

04.30 הגדוד יוצא בשיירת מכוניות ארוכה, ערפל כבד מכביד על הנסיעה אך הפקודה היא לנסוע בלי אורות והוראה זו נתמלאה. הנסיעה היתה אטית אך בטוחה.

05.45 הגענו למחנה 22 (= בבית ליד), נתנה ארוחת בוקר והאנשים שכבו לישון. יש צורך לחסוך בכוחות לקראת הפעולה הבאה. הפעם ישנם כל הסיכויים שהפעולה תצא לפועל.

15.00 נסעתי בלוית קצין המנהלה החטיבתית על מנת לבחור במקומות מתאימים לגדוד. מצאתי שני מקומות: עין החורש וגבעת חיים. חזרתי למחנה ועשיתי את כל הסדורים לקראת יציאת הגדוד.

22.00 הגדוד הסתדר במקום. הפעם לקחנו כבר בחשבון את נסיוננו המר בהימצאותנו הקודמת וכל האנשים סודרו בבתים. שלשת הפלוגות ומטה קרבי בעין החורש, פלוגה מסייעת ונספחיה עם פלוגת המטה והדרגים בגבעת חיים. רושם כביר עשו עלינו סידורי קבוץ גבעת חיים על כל מתקני הספורט שלו. זו פעם ראשונה לי שאני רואה אולם התעמלות יפה ומסודר. בדרך כלל אפשר לקבוע ב"הקבוץ המאוחד" מתיחס לצבא ההגנה לישראל יותר יפה מקבוץ "השומר הצעיר" ואולי בגלל הדיונים המתנהלים עתה במוסדותינו על פרוק ה"פלמ"ח".

 

-10-

29 באוקטובר 1948                                                 כ"ו תשרי תש"ט

06.00 הסואת והעלמת מכוניותנו. הפרדות הורדו והכנסו לחורשה צדדית, גם כן פרי נסיון אתן. בדרך כלל יום מנוחה לאנשים.

13.00 ישיבת מטה הגדוד ומפקדי הפלוגות. מפקד החטיבה וקצין המבצעים מוסרים פרטים על התכנית שיש לבצע הלילה.

מפקד החזית ביקר במטה ושוחחנו על דא והא.

16.00 קבוץ "השומר הצעיר" – עין החורש הזמין את חבר הקצינים (מפלוגותי) לארוחת ארבע. נענינו להזמנתם ובאנו. אין לומר שהורגשה אוירת ההזמנה. חדר האוכל כרגיל. אין איש שיקבל את פנינו או יראה לנו את מקומנו על יד השלחן וכאן פועל האינסטינקט הבריא, ישבנו, אכלנו את הלחם והריבה שתינו את התה ויצאנו.

נודע שהפעולה נדחית, אין לבו מזל: תמרון רעננה - כפר סבא מתחיל לפעול.

סרט קולנע "טורטו", סרט שאנשינו אוהבים – ריגול אהבה וכו'. 19.00

21.00 קבוץ גבעת חיים בא להזמיננו לסרט קולנוע שהוצג בקבוץ. שני סרטים בערב אחד. ברגעים הראשונים נדמה היה שאיש לא יענה להזמנה. אך עד מהרה הוכח שרב החיילים עברו מעין החורש להצגה שניה בשמחה ....

שתי הערות למעשה התמלול:

פעולות הגהה ועריכה מינימליות נדרשו כדי לשמר את רעננות הטקסט המשובח הזה.

כמו כן נשזרו בגוף הטקסט הבהרות שנועדו להעיר ולהאיר ארועים שונים, מונחים, שמות מקומות ואנשים, ראשי תיבות, קיצורים וכדומה שהיו בבחינת "מובנים מאליהם" לקורא בן התקופה אולם נדרשים ל"פרושים" בימינו שלנו. כל זאת, כך אני מקוה, מבלי לפגום ברצף ההנאה מהקריאה בו.

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!