מלחמת השחרור החלל אביגדור נודל 110
לאה גבירץ, אחותו של אביגדור נודל מספרת:
כשגדל תסכול המשפחות בגלל אי הידיעה על גורל בניהן, הן הלכו למשרדי הצבא (קצין העיר ?) בבית "הדר" שבדרך פתח תקוה. שם, לאה זוכרת, הם פגשו את משפחתו של נעדר נוסף מאותו הקרב - אפרים הר זהב. משם הן הופנו למשרדו של ראש הממשלה ושר הביטחון ברחוב 4 בקריה בתל אביב. בני משפחת נודל הגיעו למשרדו של בן גוריון ושם הם "נתקלו" במזכירו הצבאי (נחמיה ארגוב) שהתייחס אליהן בצורה מאד לא נעימה. בפגישה עם בן גוריון עצמו הוא הפנה אותם לתדהמתם לרב "החזון איש" (שעד אז הם בכלל לא שמעו אודותיו !). כשהגיעו ללשכתו של הרב ברחוב ירושלים בבני ברק, הוא אמר להם לא לשבת שבעה על הבנים שכן הם נפלו בשבי.
בולטת בדבריה של הגב' גבירץ הטלת אשמה בבן גוריון על ההשפלה שהעבירם וההתעלמות מהארועים האמיתיים בשטח בליל הקרב.
בדצמבר 1949, שבוע ימים לפני שהועברו גופות הנופלים לקבורה בנחלת יצחק, הרב גורן הזמין את המשפחות לטקס בקבר האחים בעיראק אל מנשיה. היו שם, לדברי לאה, ארבעה קברי אחים מסומנים באבנים אחד ליד השני.
שתי הערות (שלי) למסמך ("109") ההודעה על נפילתו בקרב של אביגדור:
- לגבי המשפט "קבר אחים יפה ומסודר" אציין רק כי עפ"י העדויות שנאספו ותועדו ב"גולה ותקומה", גופותיהם של לוחמים רבים שנפלו באותו לילה, הושארו במכוון בשטח (ע"י המצרים) כשבועיים ימים בתצוגה מצמררת לאנשינו מה עלה בגורל חבריהם ומה צפוי גם להם אם יתקפו שוב. אם לזה ייקרא "קבר אחים יפה ומסודר", מסופקני.
- ולגבי המשפט "חפציו הפרטיים יועברו בימים הקרובים לרשותך", מה רבה האירוניה והטרגדיה במשפט זה היות שהמחסן בו אופסנו חפציהם האישיים של הלוחמים, במחנה חצור, נפרץ ונבזז ע"י אנשינו שלנו !! לאחר הקרב.
ועוד מספרת לאה על אביגדור ועל המשפחה:
מוצא המשפחה מטומשוב-לובלסקי שבאזור לובלין בפולין. יהודי האזור נשלחו למחנה השמדה בלז'ץ והמשפחה נצלה כשברחה בעוד-מועד מזרחה עד סיביר. ההורים, שני אחים ושתי אחיות נצלו ואילו אח נוסף (הגדול) שלמד בישיבת מיר בווילנה, נספה.
אביגדור עלה ארצה ביולי 1947 באניה "אקסודוס" שגורשה בחזרה לארופה ולבסוף הגיע לחופי ארץ ישראל בפברואר 1948. ההורים, זאב וצפורה, הגיעו ממחנה העקורים נויי-אולם שבגרמניה לארץ ששה ימים לפני שאביגדור נפל ! הם נפגשו עם בנם פעם אחת בלבד, לפגישה שארכה שעה אחת, במחנה בית ליד. (ככל שהבנתי מגעת, אביגדור קיבל חופשה מיוחדת לצורך פגישה זו ולאחריה חזר ליחידתו בקו החזית בכיס פלוג'ה. י.ע.).
נסיבות הכרותי עם הגב' גבירץ כשפגשתיה לא פעם בטקסי הזיכרון השנתיים לנופלים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. התמונות, המסמכים והמידע נמסרו לי ברוב אדיבותה בשתי פגישות עימה בביתה שבבני ברק בקיץ 2015. לצערי, לגב' גבירץ, שבנוסף לאחיה שכלה גם בן במלחמות ישראל, לא עמדו כוחותיה לשתף אותי בפרטי מידע נוספים.