מלחמת השחרור הקרב על כפר סבא הערבית 1ב
התקפה על תחבורה ערבית, 23 בפברואר 1948
דו"ח הארוע שכתב אריק שרון לאחר המלחמה:
מכל קצוי הארץ הגיעו הודעות על התקפות האויב הקשות על התחבורה היהודית. ברור היה שעלינו להשיב מכה תחת מכה. מחלקה 7 מפלוגה ב' שעסקה במעשי תגמול מוצלחים נקראה לבצע פעולה בעלת אופי מיוחד – התקפה על תחבורה בכביש הנמצא בעורף האויב.
בערב פורים תש"ח, נקראתי אל אשר, מפקד פלוגתנו, והוסבר לי תפקידי. אנו יוצאים להתקיף תחבורה בכביש קלקיליה-ראש העין, אז, 6 ק"מ בשטח האויב. הנסיגה תבוצע כאן בשטח מיושר.
בשעה 02:00, חגורי נשק ו"בקבוקי מולוטוב" תוצרת עצמית, עלינו למכונית בבסיס הפלוגה. בשעה 03:00 אנו עוברים את הגבול. המחלקה מתקדמת בשורה ערפית. ליל ירח מלא המשתקף בשלוליות המים לאורך כל הדרך. לילה בהיר לאחר שבועות של גשמים. משתתפי אותו מסע לא ישכחוהו במהרה.
בשעה 05:00 אנו ליד הכביש. המארב הוצב. אנו מצפים במתיחות כי יודעים אנו בברור שהחלק הקשה בפעולה זו הוא הנסיגה לאור היום. השמש זורחת, אנו שוכבים בשדה תבואה ליד הכביש. פלחים יוצאים לעבודה ואינם מרגישים בנו. כך אנו שוכבים כשעה. לפתע מתקרבת מכונית משא. אנו פותחים באש, המכונית נעצרת בתעלה, אנו קופצים אליה, מדליקים אותה בבקבוקי מולוטוב, שלושה ערבים פצועים בוערים בתוכה. דם חללי שירות בן שמן ויחיעם הוא המדליק בנו שנאה זו. עוד אנשי מטפלים במכונה זו ומכונית שניה, מהכיוון ההפוך, מתקרבת. הללו אינם מרגישים כפי הנראה בנעשה. אנו פותחים עליה באש והיא נעצרת ליד הראשונה. שוב אותה פרשה. בתוכה ארבעה ערבים. שלושה נהרגו מיד ודמם מטפטף על הכביש, הרביעי בורח. נתתי פקודת נסיגה, אסור לאבד אף רגע. סגני, פרץ ז"ל, מארגן את הנסיגה. "גוליבר" המקלען לא מרפה מהערבי הרביעי ולמרות תחנוניו – הורגו. מימי לא ראיתי שנאה כזו, דם אחים זועק אלינו. אנו נסוגים. מאחורינו להבת המכוניות העולות באש. לא הרחקנו יותר מ 20 מטר כשמגיעה מכונית מלאה אנשי צבא ערביים המכילה כ 40 איש במדים. הם רודפים אחרינו תוך יריות. אנו מנצלים ואדי מלא מים, חוצים אותו וע"י זה מרויחים זמן. אש ניתכת עלינו מכל הכיוונים. שאול נפצע. המחלקה שוכבת ויורה כשהחובשים עושים את שלהם. המנצח על עבודה זו, כרגיל, אפרים ז"ל.
אנו ממשיכים לסגת בחיפוי הדדי תוך הבקעת הדרך. לפנינו עוד 5 ק"מ. אחת הכיתות בפיקודו של רמי ז"ל נשארת בקרבת הגבול על מנת לפרוץ דרך נסיגה עבורנו, הם עושים את שלהם יפה. ישובינו נראים בברור לפנינו ואנו מתאמצים לעבור את הקילומטרים המעטים המפרידים ביננו ובינם. שוב אנחנו נכנסים לואדי מלא מים, המים מגיעים עד צואר, אך אנו עוברים בו עד הגבול.
(חתום) אריק
הערות לטקסט: אודות הארועים והלוחמים רשמתי את עדותו של ידידי, מנחם (קיקו) קנטי, בביתו שבנתניה ביום 19 במרץ 2012. קיקו נמנה על לוחמי מחלקתו זו של אריק שרון באותה עת ! לדבריו, לא כל לוחמיה יצאו לפעולה היות שלא היו מספיק כלי נשק לכולם ! מיד עם חזרתם של חבריו מהפעולה, קיבל קיקו דיווח על הארועים מגוליבר חברו. רבים מלוחמי המחלקה נהרגו בקרבות בהמשך המלחמה ונסיבות מותם בקצרה כאן.
"מחלקה 7 מפלוגה ב" – בגדוד 32.
"ערב פורים תש"ח" הוא 23 בפברואר 1948.
"אשר מפקד פלוגתנו" הוא אשר לוי.
"בסיס הפלוגה" – במגדיאל.
"פרץ ז"ל" הוא המ"כ פרץ טבק, נפצע בקרב בכפר קרע ביום 8 במאי 1948 ומת מפצעיו חודש לאחר מכן.
"גוליבר" הוא יצחק בן מנחם, חברו הטוב של אריק, שנפל בקרב "כנרת" ב 1955.
"שאול נפצע" – היה חובש.
"אפרים ז"ל" הוא החובש אפרים מקלר, נפל בקרב בלטרון ביום 26 במאי 1948.
"רמי ז"ל" הוא המ"כ רמי פוטש, בן מגדיאל, שנפל אף הוא בלטרון.
