מלחמת השחרור כפר ויתקין במוקד ארועי אלטלנה 1ד

דו"ח פעולת "כפר ויתקין", 20 ביוני 1948

על מידת החומרה שאליה הגיעו הדברים אנו יכולים ללמוד ללא קושי או אי הבנות ממברק שסווג "אישי / סודי ביותר" ששלח מנהל אגף מבצעים במטכ"ל, יגאל ידין, ביום 20 ביוני 1948 בשעה 23:00 למפקדי החטיבות קריתי, גבעתי ואלכסנדרוני: עליך לנקוט מיד מרגע קבלת פקודה זו בכל אמצעי הזהירות לשמירת המטות, המחנות והמחסנים העומדים תחת פקודתך. עליך להבטיח (= לאבטח) שאף אתה וקציני המטה הראשיים שלך תישמרו ותאובטחו. פעולת ההבטחה (= אבטחה) היא נגד כוחות הפורשים. לרגלי אפשרות של התקוממות גדודי האצ"ל שלפקודתך, ועקב פעולות העלולות להתרחש החל מהלילה, עליך לנקוט בכל האמצעים הפריבנטטיביים (= המניעתיים) שהגדודים הנ"ל לא יוכלו לבצע את ההתקוממות הזאת. עליך לנקוט בסודיות מוחלטת ולא לפעול נגד הגדודים הנ"ל אלא אם כן תקבל הוראה מפורשת לכך או שהגדודים יפעלו בניגוד להוראותיך הקיימות. רצוי כבר עכשיו, אם אפשר, לפרק את נשקם בכל תואנה בתנאי שהדבר יתקבל על הדעת ולא יעורר את חשדם.

המדינה, זאת יש לזכור, היא אך בת חמישה שבועות בעת הארועים הללו !

דו"ח הפעולה עצמו (מנקודת מבטו של אחד מיני כוחות רבים שהשתתפו בפעולה) נכתב ביום ה 23 ביוני, מיד בתום הארועים הקשורים בהגעתה של אניית המעפילים והנשק "אלטלנה" לחוף כפר ויתקין. אף שכותב הדו"ח, קצין המודיעין של גדוד 32 בחטיבת "אלכסנדרוני", מזדהה רק בשמו הפרטי – "חיים" - אין ספק שזהו חיים מילר, מהמפקדים הנודעים והמוערכים של הגדוד.

להלן הבהרות והערות לגוף הטקסט:

20 ביוני 1948 הוא יום א' בשבוע.

"האניה עגנה צפונית לבית ינאי", היא הנקודה הידועה כ"מזח כפר ויתקין". במקור יועד המזח לעגינת אניות ליצוא פרי הדר ואולם בפועל, בימים שטרם קום המדינה, שימש המזח לעגינת ספינות מעפילים בלתי-ליגליות.

"בשעה 23:00 ניתן תאור המצב ע"י מפקד החטיבה". מפקד חטיבת "אלכסנדרוני" הוא דן אפשטיין, לימים דן אבן.

"על מפקד פלוגה ג' להעביר מכתב למפקד כוחות אצ"ל". מפקד פלוגה ג' (בגדוד 32) הוא גרשון לנדמן, לימים גרשון יובל. המכתב המדובר הוא אולטימטום כניעה ללא תנאי המיועד למפקד כוחות האצ"ל הוא מנחם בגין.

"בשעה 00:55 עזבה פלוגה ג' את מחנה 21". מחנה 21 הוא בסיס חטיבת אלכסנדרוני בבית ליד, סמוך לכפר יונה.

"אוטו אצ"ל אחד פרץ מחסום-דרך שהושם לפני הגשר צפונית למעברות". קיבוץ מעברות נמצא כ 5 ק"מ דרומית מזרחית לכפר ויתקין. במעברות גם מוקמה יחידת העזרה הראשונה למבצע כולו.

"אנשי החי"מ ששמרו על המחסום ירו לעברם בשעת נסיגתם. לא נגרמו אבדות". חי"ם הוא חיל המשמר, חיילים מבוגרים יחסית הנדרשים יותר לפעולות שמירה ופחות לפעולות לחימה בפועל.

"כוחות אצ"ל תופסים עמדות בגדה המערבית של הנחל וחוסמים את הגשר עם מכונית משא, משורין ואמבולנס. מכונה מסוג פיאט ("פ" דגושה, = מטול אנטי-טנקי) ומקלע הוצבו בצד השמאלי של ראש הגשר. כמו כן הסתדרו שתי מחלקות משני צידי הדרך ואחת באמצע הכביש". הגשר על נחל אלכסנדר, על ציר הכניסה המרכזי לכפר מצד מזרח.

"שתי המכוניות נעצרו כ 80 מטר מזרחית מהגשר ונוסעיהם נאסרו. במכונית הראשונה נמצא מג"ד אצ"ל מגדוד 35 המכונה אלי. המג"ד הנ"ל וייתר נוסעי המכונה מגדפים את צבאנו על מפקדיו". מפקד גדוד 35, הוא גדוד יוצאי האצ"ל בחטיבת אלכסנדרוני, עתה גדוד פורש עם משימה משל עצמו ומפקדו הוא אליהו (אלי) כץ.

"מפקד פלוגה ג' ניגש למפקד אצ"ל המכונה ישי ומבקשו לגשת אתו לקווי אצל על מנת למסור מכתב. בשעה 04:00 לערך חזרו שני המפקדים ליחידותיהם". מפקד פלוגת האצ"ל המכונה "ישי" הוא צבי (הג'ינג'י) קניג. "קווי אצ"ל" פרושו שפת הים, שם היה מפקד האצ"ל מנחם בגין ולו נמסר המכתב.

"בשעה 06:30 חוזר מפקד פלוגה ג' לבסיסו ומתייצב בפני המג"ד. המכתב לא הביא לידי כל תוצאות מקוות". מדובר בדחיית האולטימטום של המח"ט דן אפשטיין למפקד האצ"ל מנחם בגין כאמור ועל כן, סביר יותר שהמ"פ מתייצב בפני המח"ט ולא בפני המג"ד כפי שנכתב כאן.

"סגן מפקד פלוגה ג' שלנו נפגש עם אחד ממפקדי אצ"ל ומודיע לו שקיבל פקודה מהמטה להיכנס עם כוחותינו לכפר ויתקין. סמג"ד אצ"ל מסרב לפתוח את הדרך ומגדף את כוחותינו". סמ"פ ג' הוא מאיר בן מאיר, סגן מפקד גדוד האצ"ל הוא ג'ורג' בקשי (כינויו באצ"ל "יהודה").

"מפקד גדוד 33 הגיע עם 9 מכונות שריון עם צריח (חלק מהם זחלים)". מג"ד 33 הוא בן ציון (בנצ) פרידן והמשוריינים העומדים לרשותו ככוח מסייע הם מגדוד הפשיטה 81 בפיקודו של משה דיין .... "הזחל השלישי נכנס לשדה שמאלה מהדרך בכדי להיות מוכן לפתוח באש יעילה לעבר הגשר במקרה הצורך" .... "מצב כוחותינו לא השתנה במשך היום (ה 21 ביוני)".

"ביום ה 21 ביוני, בשעה 14:00 לערך, הגיעו 3 מכונות פרטיות מתל אביב עם נציגי או"ם .... הם בקשו לעבור את הגשר ולנוע לעבר החוף .... מפקד האצ"ל על הגשר סרב להרשות את המעבר .... במשך היום חגו שני מטוסי או"ם בצבע לבן בגובה מועט מעל פני השטח".

"במשך הלילה נשמעה אש חזקה ממקלעים ומרגמות מצד כפר ויתקין". פגיעות האש הזאת בצידו המערבי של הכפר ובבתי המושב בית חרות היוו סיכון של ממש לחיי התושבים שם והללו נסו למחסה בלב הכפר.

" ביום 22 ביוני 1948, בשעה 08:00 לערך, הגיעו שני ג'יפים מחיפה, אחד נהוג ע"י קצין ימי אמריקאי, משקיף או"ם, והשני ע"י הקצין המקשר היהודי גינזבורג. מפקד פלוגה ג' יחד עם הקצין המקשר הלכו לדבר עם מפקד אצ"ל, ישי, לבקש את המעבר לחברי או"ם. האצ"ל סרבו לחלוטין".

"הודיעו לנו ברדיו (= קו הטלפון בין היחידות השונות בשטח הונח יום קודם לכן) שיחידה מגדוד 33 התקדמה באיגוף שמאלי (= איגוף מצד דרום, הכניסה הישנה לכפר מכיוון מעברות וביתן אהרן) ונכנסה לכפר ויתקין .... בשעה 10:00 לערך נותקה פלוגת ישי הנמצאת בעורף .... בשעה 13:00 לערך מוקפת פלוגת ישי ע"י יחידות מגדוד 33 ונכנעת .... בשעה 18:00 לערך מוסרת פלוגת ישי את נשקה. האנשים הועברו למכוניות ונלקחו לכיוון בלתי ידוע". כח גדוד 33 שפרץ לכפר מדרום, ולמעשה כבשו, היה בפיקוד שלמה בטמן, לימים שלמה אמבר.

מטה האצ"ל הנמצא בקו החזית נכנע לאחר שהוקף ע"י פלוגה ג' שלנו .... בשעה 20:30 לערך חוזרת פלוגה ג' לבסיסה". "אין נפגעים לפלוגת ישי, אין נפגעים לפלוגה ג".