מלחמת השחרור משה ברידא 2א

משה ברידא - על הקרבות בגבעת סלמה ובכפר סבא הערבית

הקרב בגבעת סלמה (כיום ביה"ס בליך ברמת גן)

הפעולה הראשונה בה השתתף. מפקד הפעולה היה דני דגן, קצין לשעבר בצבא הבריטי. אספו חברה של גדוד 33 בצורה אקראית בבסיס "המפדה האזרחי" ברמת גן, נתנו להם תדריך על שולחן חול במקום ומשם יצאו ברגל לפעולה ב 18.1.1948. ג'דה היה אמור לתת חיפוי עם מקלע ה"שוורצלוזה" מגבעת רמב"ם אך זה ירה כדור אחד בלבד ונתקע. בפעולה עצמה פיצצו את הבית על הגבעה אבל המ"מ של הכוח הפורץ, אריאל אנקלביץ', נפצע ומת מאוחר יותר. בסוף הפעולה הכוחות נסוגו לשיכונים שבפתח רחוב הרא"ה ונעלמו בין התושבים.

הקרב על כפר סבא הערבית

משה היה מ"כ בכוח של המ"מ צביקה לדרמן (לידור) בנבי-ימין שמשימתו הייתה לבצע חסימה בכיוון קלקיליה. כיומיים טרם הקרב, הוציאו לדרמן לחופשה אבל באופן מפתיע, הגיעו אליו למחרת לביתו ברמת גן, נאמר לו שיוצאים לפעולה ואספו אותו ברכב פרטי שהסיעו ישירות לכפר סבא. כשהגיע, הוכח כבר עמד מוכן לתנועה בנקודת היציאה. קיבל "סטן" ושתי מחסניות וכן רימון "מילס" אחד והצטרף לחברה.

הקרב התנהל משעות הבוקר המוקדמות (שלא עפ"י לוח הזמנים המקורי לתקיפת לילה ?) של יום 13.5.1948, היום שלפני הקמת המדינה. ליד קבר השייח בכניסה לכפר סבא הערבית, לדרמן אמר לו לקחת שתי כיתות ולהסתער. לא היה כבר על מי להסתער אבל ספגו התקפה נגדית. זה היה שטח פתוח לחלוטין ולא ניתן היה לתפוס עמדות ראויות והחברה פשוט ירו חשופים בעמידה. עולה חדש שהיה "ברניסט" נפגע ונהרג לידו אך לפני שהוציא את נשמתו, מצא את תעצומות הנפש לפרק את הסדן מה"ברן" ולטמון אותו כדי שאי אפשר יהיה להשתמש במקלע והיה וייפול שלל בידי האויב. משה עצמו נפגע ברגל ונהדף, קרא לסגן שלו מאיר ויצמן לקחת פיקוד, אולם כשהפשיל את מכנסיו לאמוד את הפגיעה, ראה שרימון ה"מילס" שנשא, חטף ישירות את הכדור ולמזלו הטוב התרסק לחלוטין מבלי להתפוצץ ....

חבלנים שלנו הציבו מטעני "פוגס" (מיכלי דלק גדולים המשמשים כמטעני צד) לצד הכביש כדי לפוצצם ולמנוע הגעת רכבי סיוע של האויב. משוריין הסיוע העירקי נושא תותח "טו-פאונדר" זיהה את הפוגס ופיצץ אותו בירי. בחסות העשן והמיסוך הכבד שנוצר, ניצל ברידא את ההזדמנות והקפיץ את אנשיו לצידו השני של הכביש לכיוון כפר סבא היהודית ובכך, מין הסתם, הציל קבוצת הלוחמים שתחת פיקודו. מי שלא הצליחו לעבור את הכביש, נהרגו.

לאחר שחברו לכוחות ב"קבר השייח", משה נתבקש לעלות כמפעיל "פיאט" (רומה אנטי טנקי - בלתי אמין לחלוטין) על המשוריין שהוביל את סיירי הגדוד למשימת חילוץ כוח החסימה הלכוד (של המ"מ הלל ריינר ?) ואולם המ"מ שלו, צביקה לדרמן, אמר לא ש"אין לו מה לחפש שם", מנע ממנו לעלות עליו, וכך נצלו חייו בשנית. "המשוריין" העלוב – משאית של חברת החשמל שמיגנו אותה עם מעטפת שתי שכבות של לוחות פלדה כשבתווך, שכבת עץ, ומיותר לציין, ללא נשק אנטי טנקי ראוי - חטף שני פגזים מה"טו-פאונדר" ומרבית הלוחמים שהיו עליו נהרגו או נפצעו. המשוריין עצמו בער כל הלילה.

ראה גם עדות הסייר ניסן אורן שהיה על המשוריין ונפצע בארוע !

נרשם ע"י יוסי עופר במהלך פגישות עם משה בביתו בתל אביב במהלך שנת 2012. משה נפטר זמן קצר לאחר תום סדרת הפגישות שלי עימו ואני מוקיר את עדותו המדויקת ורוחו החיונית והאופטימית למרות מגבלות מחלתו.