מלחמת השחרור נופלי כיס פלוג'ה 2א
סיכום פגישה עם עליזה בלט לבית אסא בעניין נפילת אחיה שייקה במלחמת השחרור
האב, דוד, יליד פלובדיב שבבולגריה (1903), עלה ארצה כחלוץ ב 1923 והתיישב עם חנה אשתו בראש פינה. היה בטחוניסט מזהיר וראש פלוגת בית"ר בצפון ושם נולדו שלושת ילדיהם – מרדכי (מקס), ישעיהו (שייקה) ועליזה. בתחילת שנות הארבעים נקרא האב על ידי החלוץ והתעשיין הנודע שמעון בז'רנו (גם הוא בן פלובדיב), לנהל את עסקיו – ביהח"ר "עסיס" וביהח"ר לסיגריות "אחים בז'רנו" – ברמת גן. המשפחה עזבה את ראש פינה ועברה להתגורר בתל אביב ולאחר מכן לרחוב הראשונים ברמת גן.
שייקה יפה התואר, אומרת עליזה, היה אח נהדר ובהיותה הבת הקטנה בבית, " לא עזב אותה לרגע ודאג לה בכל מאודו". חייו של שייקה כצעיר מתבגר התנהלו למעשה בתל אביב ולא ברמת גן. כנער היה חבר במועדון השייט שעל הירקון ובילה בו את מרבית זמנו. מאוחר יותר למד משפטים בתל אביב ושם גם הכיר את חברתו לספסל הלימודים פנינה טבע והשניים עמדו להתחתן. ביום הקרב בעיראק אל מנשיה (ביום 28 בדצמבר 1948) בו נפל, מוסיפה עליזה, היא חלקה הזמנות לחתונה ברחבי רמת גן ! בדרכה, דוד שלה תפס אותה ולקח אותה הביתה וסיפר לה את הבשורה המרה.
אני מנסה בעדינות יתרה להעלות את נושא נסיבות נפילתו של שייקה אבל, לצערי, אין עליזה יכולה (או מסוגלת) לתרום הבט נוסף להבהרתן. הנסיבות הטרגיות הקשות של נפילתו של אחיה והשארת גופתו מאחור בעת נסיגת כוחותינו, הן אכן למעלה מכוחו של כל אדם להתמודד עמן, לא כל שכן, עצמו ובשרו. שייקה נקבר, יחד עם כל יתר חבריו הנופלים, סה"כ 89 חללי אותו הקרב, בקבר אחים שכרו המצרים בכפר עיראק אל מנשיה עצמו. רק לאחר פינויו בהסכם של כיס פלוג'ה כחודשיים לאחר הקרב, ומבצע חסר תקדים לזיהויים של הנופלים והעברתם לקבר ישראל (בנחלת יצחק) בפיקודו של הרב גורן, מצאו הם, כשנה לאחר הקרב, את מנוחתם האחרונה.
פגישתי עם עליזה התקיימה ביום 6 בדצמבר 2014 בביתה שברחוב ביאליק 51 ברמת גן. הבית הנושק לכיכר "אורדע" היה ביתו של הרופא המיתולוגי, ד"ר דוד כהן, הרופא הראשון של רמת גן, אשר בעלה המנוח של עליזה, יחיאל בלט, היה בנו המאומץ.
