מלחמת השחרור קרבות כפר קרע, זרעין ועוד 1ה
תמלול עדותו של שמואל קרניאל
תקופת משמר העמק, זרעין והגליל
בתחילת הקרבות במשמר העמק נשלחה פלוגה מגדוד 31 (מחטיבת אלכסנדוני) בפיקודו של יעקב מייזל (את התאריך המדויק אינני זוכר) בצרוף נשק מסייע (מכונות יריה) בפיקוד רב סרן יהודה גרף וקשרים שצורפו לגדוד הראשון של הפלמ"ח.
השתתפו בקרב על ערביה פוקה ובליל ההתקפה על לג'ון החזיקו בחרבת בית ראס (המחלקה בחרבת בית ראס היתה בפיקודי). הותקפנו ע"י פלוגה מחיל השחרור של קאוקג'י שנקרא בערבית ג'יש אל אינקאב. המחלקה היתה מורכבת מ 24 אנשים, כולל את צוות מכונת היריה בראונינג. בגלל אי האפשרות לברר את זהות הפלוגה, הצליחה הפלוגה להתקרב עד לשטח המת המשתרע מאחורי רכס הגבעות. כשנתבררה לנו זהותם של המתקיפים, נתפתח קרב שנמשך 4 שעות. הם פתחו תנועת מלקחיים אלא שהבראונינג בצרוף המקלעים הצליחו להדוף אותם וגרמו להם מספר אבדות. יש לציין שתחמושת הבראונינג היתה בסך הכל כ 2000 כדור.
אחרי שהייה של יומיים ושלושה לילות הוחלפנו ע"י חי"ש העמקים ומשם יצאנו להתקפה לזרעין עם הגדוד הראשון של הפלמ"ח. יש לציין שמרגע ראשון לא "דפק" התכנון - יצאנו מאוחר מדי והגענו שיירה גדולה של מכוניות למרחביה בבוקר בערך בשעה 9 כך שראו אותנו בכניסתנו למקום והערבים בזרעין התכוננו ולפי הידיעות שהגיעו אחרי הקרב, נתברר שהם גם קבלו תגבורת. שגיאתו של המפקד היתה שהוא החליט להתקיף על אף הכל.
התכנון (לדעתי) היה גרוע, אפשר שעד אז לא היה עוד ניסיון של התקפת גדוד. תפקיד פלוגתנו היה להיות ההטעיה ולהתקיף את שני הפיל-בוקסים מצד צפון מערב. לא קיבלנו שום הסבר על הפעולה וגם הידיעות המעטות שקיבלנו לא היו נכונות.
לפי התכנית היינו צריכים להתקיף את הפיל-בוקסים ראשונה ולרתק מכסימום של כוח ואז תבוא ההתקפה העיקרית מהצד ההפוך ע"י הפלמ"ח. לא קיבלנו סיירים או מורי דרך וטעינו ואחרנו את שעת האפס בחצי שעה בערך. באותו זמן שהפלמ"ח כבר התקיף, הגענו למרחק של כ 40-50 מ' מהפיל-בוקסים (שנבנו בזמנו ע"י האנגלים להגנת הצפון מפני הצרפתים בסוריה) שחוברו ביניהם בתעלות קשר ועמדות ביניים. לא הצלחנו לכבוש את הפיל-בוקסים מחוסר נשק מתאים והשטח הטופוגרפי הקשה למתקיף. בינתיים קיבלנו פקודת נסיגה לאחרי שהפלמ"ח נסוג.
חזרנו לבסיס וחגגנו את חג הפסח (בינתיים חזרתי אני לגדוד). הפלוגה המשיכה עם הגדוד הראשון לכיבוש הגליל המזרחי, פעולת "מטאטא", צפת וכו'.
באותו זמן יצאנו להתקפה על כפר קרע הנמצא מזרחית לעין עירון
אל הפעולה צורפה פלוגה מגדוד 32 וכמו כן חי"מ מהנפה וכמה משוריינים.
התכנית להתקפת הכפר (עד כמה שאני זוכר, אפשר לברר בדיוק אצל סגן אלוף דני דגן) היתה מבוססת על התקפת הצד הדרומי של הכפר היושב באוכף מתוך שיקול פשוט לכשיפול בידינו הצד הגבוה של הכפר, במילא יכנע הצד השני. זוכר אני שכבר בסיור מבריכת עין עירון פקפקנו בהנחה זו על אף צילומי האויר שהיו בידינו.
בהתקפה היתה פלוגתנו בפיקוד רב סרן יוסף קמחי (קמברג) פלוגת ההסתערות על הכפר. פלוגה מגדוד 32 תפסה את המשלטים מדרום / דרום מזרח לכפר שנקראו, אם אינני טועה, משלטי "רות". כמו כן, חיפוי מכונות יריה מצד דרום בפיקוד רב סרן יהודה גרף ומרגמות מצד מערב בפיקוד סרן שלמה שחר. כמו כן, משוריינים שהיו צריכים לחסום את הגישה מכביש ואדי ערה. ההתקפה היתה צריכה להיפתח בהרעשת הכפר ע"י מרגמות ובחיפוי מכונות היריה היינו צריכים להסתער על הכפר.
יצאנו בערך לפני חצות לילה כשמחלקתי מס' 7 מחלקת החוד. התקדמנו עד הצד המערבי של הכפר וכאן התברר שישנם כמה בתים על הרכס המערבי שלא ידענו על קיומם. חוליית חילים חפשה בבתים והתברר שהם ריקים (כיום ידוע לי שערבי ישן על הגג ונשאר שם עד סוף הפעולה). המשכנו ותפסנו את עמדותינו – מחלקה 6 מדרום, אני עם מחלקתי במרכז ומחלקה 8 מצפון. תפסנו את העמדות מצידו המערבי של הכפר מאחורי גדרות אבן כשמחלקתי קדימה ב 50 מ' לערך על מנת שיהיה באפשרותנו לתת חיפוי למחלקה 6 לכשתסתער וכמו כן למחלקה 8. אחרי כן צריכה היתה מחלקתי להסתער כשהגזרות מחולקות בינינו.
בינתיים החל היום להאיר ואנשי הכפר החלו בהכנות ליציאה לעבודת הקציר ועדר החל להתרכז בינינו ובין הכפר. באותו זמן נתגלו מכונות היריה ע"י ילדה קטנה שיצאה מביתה והמכונות פתחו באש כלפי הכפר. נעשה ניסיון להרעיש במרגמות אלא שהן התקלקלו אחרי כמה פגזים ואז החלה בריחה המונית של תושבי הכפר. רק מעטים החלו משיבים אש, אחד תפס עמדה על גג בית, שני ליד קיר, אולם לא היתה שום התנגדות מאורגנת.
מחלקה 6 בפיקודו של מתי שכטר הסתערה על הצד הדרומי של הכפר כשמכונות היריה מחפות עליה. בינתיים התרכזו הערבים בבית הספר מצד צפון ובכמה בתי אבן מעל לבית הספר שהיו באותו גובה טופוגרפי בערך ואולי יותר גבוהים מהצד הדרומי של הכפר, ופתחו באש. מחלקה 8 שהיתה מורכבת ברובה מטירונים התעכבה כך שמחלקתי מס' 7 הסתערה ותפסה את גזרתה בתוך בתי הכפר הראשונים. כאן התעכבנו לעזור בחיפוי למחלקה 8 להצטרף אלינו. פקדתי על שני המקלעים שהיו ברשותי לפתוח באש כלפי בית הספר הנמצא מצפון ובחיפויים הסתערה המחלקה והצטרפה אלינו. אלא שבינתיים, הצד המזרחי של הכפר היה תפוס ע"י כמה צלפים שאחד מהם פצע בכדור אחד את שני המקלענים. אחרי התארגנות קצרה שטפנו את הכפר עד לצידו המזרחי וכאן תפסנו עמדות כלפי מזרח. גם אחרי כמה שעות מצאנו צלף שהתחבא באחד הבתים. הוא נהרג בצידו המערבי של הכפר כשהוא ניסה להחליף מקום (אני פגשתי בו בסיורי בכפר, הקדמתיו ויריתי בו).
אחרי הצהרים קיבלנו פקודה להתכונן לנסיגה אחרי הפצצת כמה בתים. בינתיים החלה התקפת נגד של הערבים שהלכה וגברה משעה לשעה וסבלנו עוד כמה אבדות. אחרי הפצצת הבתים נסוגנו חזרה לעין עירון כשמחלקתי מחפה על הנסיגה.
למחרת קברנו את האבדות בבית העלמין בחדרה.
מקומות ואנשים בזירה:
ערביה פוקה – כפר ערבי על הגבעות שבדרך בין צומת מגידו למשמר העמק, לג'ון או אללג'ון – הכפר הערבי ותחנת המשטרה בצומת מגידו, חרבת בית ראס – גבעה שלטת על הרכס שמעל משמר העמק, זרעין היא קבוצת יזרעאל של היום.
כפר קרע – כפר ערבי בפתחו המערבי של ואדי ערה, אשר המבצע (הכושל) לכיבושו כונה בשם מבצע "יובל". עין עירון – מושב, כ 6 ק"מ מערבית מכפר קרע.
רב סרן יוסף קמחי (קמברג), מפקד הפלוגה מגדוד 31 בקרב כפר קרע, היא פלוגתו של שמואל קרניאל מוסר העדות. רב סרן יהודה גרף הוא מפקד הפלוגה המסייעת של גדוד 31. סרן שלמה שחר הוא מפקד מחלקת מרגמות בפלוגה המסייעת של גדוד 31.
סגן אלוף דני דגן, אז רב סרן דני קורנפלד, מפקד הפעולה ומאוחר יותר מפקד גדוד 32.
אף שלא צוין בשמו, מפקד הפלוגה מגדוד 32 שלקחה חלק בקרב כאמור, הוא אשר לוי (לימים, תת אלוף).
