סטניסלבוב מש' קסוינר 10א
לאה הנדלר ומשפחתה – סיכום קצר
לאה הנדלר לבית טבק נולדה בעיירה חריפלין שבמחוז סטניסלבוב שבגליציה המזרחית בשנת 1914. כשנולדה, היה האזור כולו חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. בין שתי מלחמות העולם, לאחר התפוררותה של האמפריה, היה האזור לחלק ממדינת פולין העצמאית. בשנת 1939 הוא סופח לרוסיה במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שתקע סכין בגבה של פולין וב-1941 נכבש ע"י הגרמנים ימ"ש. עיר המחוז סטניסלבוב היתה אחת משלשת עריה המרכזיות של גליציה המזרחית ואוכלוסייתה היהודית טרם מלחמת העולם השניה מנתה כ 40,000 נפש. ליל "הושענא רבה" (היום השביעי של חג הסוכות) תש"ב, 12.10.1941, היה יום הטבח הגדול בעיר ובמהלך אותה שנה ועד חיסול הגטו ב 23.1.1943, נרצחו במקום מרבית תושבי העיר וסביבותיה. אחרים שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ ושם מצאו את מותם. בחודש יולי 1944 שוחררה העיר ע"י הצבא האדום. כיום סטניסלבוב נמצאת בשטחה של אוקראינה ושמה הוסב ל איוונו-פרנקיבסק.
אמה של לאה, חוה שיינדל טבק לבית קסוינר נולדה בשנת 1886 בכפר החקלאי היהודי חומיאקוב שבפאתי סטניסלבוב. גם סבתה של לאה (אם אמה), אטי (אטיה) קסוינר, ילידת חומיאקוב, שנת 1867. לסבתא ולבעלה מרדכי (נפטר ב 1920 בקרוב בנסיבות לא ברורות) היו 5 ילדים וחוה שיינדל היתה הבכורה שבהם. לאחריה נולדו הבנים לייב, אוסיאס, צבי (סבא שלי) וברל.
לחוה שיינדל עצמה ולבעלה יונה טבק נולדו גם כן 5 בנות כשלאה הרביעית ביניהן. הבכורה הינדה ילידת 1904 ואחריה קלרה, בלומה, לאה וחנה הצעירה ילידת 1918.
בזמן מלחמת העולם הראשונה היה אזור סטניסלבוב בקו החזית (מול רוסיה) ורבים מיהודי האזור נמלטו ממוראות המלחמה מערבה לתוככי האימפריה האוסטרו-הונגרית, בעיקר לאזור וינה. בין הנמלטים היו גם חוה שיינדל ובעלה יונה טבק, הוריה של לאה. ככל הידוע חזרו השניים לגליציה עם תום המלחמה, שכן בתם הצעירה חנה נולדה בעיירה אוטיניה, אף היא במחוז סטניסלבוב. ואולם, גורלם של השניים לא שפר ואפשר שמצאו את מותם במהלך הפרעות הקשות שערכו האוקראינים ביהודים, בין היתר ביהודי גליציה המזרחית, בתקופה שלאחר המלחמה, במה שנודע כ"פרעות פטלורה" (1919-1922).
ככל הנראה שלאה ואחיותיה גדלו בבית סבתן אטי בכפר חומיאקוב. מתקופת נעוריה ידוע לנו שהיתה חברה בתנועת הנוער הציונית סוציאליסטית "גורדוניה" בסטניסלבוב. בשנת 1935 והיא בת 21, נשאה למאיר הנדלר, יליד חריפלין אף הוא וחברה לתנועת הנוער. החתונה עצמה נערכה בחריפלין (קרובת המשפחה מלכה בירמן לבית שטרן זוכרת כי כילדה בעיירה צ'רניוב הסמוכה, הגיעה לחתונה עם הוריה צילה ויוסף) שנודעה כעיירת קיט וזמן לא רב לאחר חתונתם, ב 1935, עלו לאה ומאיר ארצה והתיישבו בנתניה.
לשאר בני המשפחה שנותרו מאחור היה הרבה פחות מזל. כל בני המשפחה בהם סבתה האהובה של לאה – אטי קסוינר, שלושת בניה של אטי (אחי אמה של לאה) בני משפחותיהם וילדיהם, וכמובן, ארבע אחיותיה של לאה בני משפחותיהן וילדיהן, כולם נספו. לאה וסבא שלי צבי קסוינר (לימים עופר) שהוא כאמור דודה / אחי אמה, הם אם כן שני השרידים היחידים של המשפחה ! (צבי, אשתו הדסה ובנם בן השנתיים, לימים אבי, מרדכי, עלו ארצה עוד בשנת 26, הבן הצעיר יעקב יליד הארץ).
ללאה ולבעלה מאיר נולדו שני ילדים, יונה (הקרוי ע"ש אביה של לאה) וזיוה (מאין גרסה עברית לשם אמה של לאה, שיינדל).
לאה נפטרה בנתניה בשנת 1970.
