קבוצת "רודגס" בפתח תקוה ודרכה לטירת צבי 1ב
אודות קבוצת רודגס (Rodges), אמו הורתו של "הקיבוץ הדתי", מתוך ספרו המקיף ורב-החשיבות של יוסי כץ: "תורה ועבודה בבניין הארץ – הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1996, עמ' 15-21 (בשינויי עריכה קלים ובהדגשות שלי):
את ראשיתו של הקהב"ד מקובל לראות בסופה של שנת 1929, כשעלה ארצה גרעין של עשרה חברים מחברי ההכשרה החלוצית-הדתית שנוסדה ב 1927 ברודגס שבגרמניה, והקים על אדמת סלבנדי (Salvendi, מבוטא זלפנדי ולא ככתוב) שממזרח לפתח תקוה את חוות ההכשרה שנקראה באותו שם – "רודגס" .... חברי ההכשרה נאחזו במקום ולא במקרה: את אדמות זלפנדי ששטחן כשבע מאות דונם, רכש לפני מלחמת העולם הראשונה הרב אברהם זלפנדי מגרמניה שהחליט ליעדן לטובת חיזוק היישוב הדתי בארץ-ישראל בדרך של הקמת בית ספר חקלאי דתי במקום.
מייסדי רודגס שליד פתח תקוה היו חברי "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) שנוסדה בגרמניה כדי לרכז את כל מי שחפצו בהכשרה במסגרת דתית. בבח"ד ובחוות רודגס שבגרמיה דנו בשאלת צורת ההגשמה החקלאית בארץ-ישראל אבל ההכרעות בעניין זה נדחו לברור בארץ. רק בסוף 1930, כשנה לאחר העלייה ארצה, נפלה ברודגס שליד פתח תקוה ההכרעה לפעול בדרך קיבוצית. באותו זמן גם הושלמה הצטרפותם של החברים ל"הפועל המזרחי" (הפוהמ"ז).
כמעט באותו הזמן שעלו חברי רודגס ארצה, נוסדה ברחובות קבוצת עבודה של חברי הפוהמ"ז שנקראה שח"ל, על שמו של מנהיג הפוהמ"ז, שמואל חיים לנדוי. שמונת מייסדי הקבוצה עלו ארצה מרומניה ומגליציה ואליהם הצטרפו חברים מלטוויה, מליטא ומפולין וכך היתה זו לקבוצת ההכשרה הקיבוצית השניה. בד בבד עם התגבשותן של הקבוצות ממזרח אירופה, התבססה הקבוצה שברודגס שליד פתח תקוה ובזכות פעילותם של שליחי הקבוצה שיצאו לגרמניה, נעשתה רודגס ליעדם של הרבה צעירים דתיים שעלו ארצה בשנים 1932-34 .... עוד קודם לכן קלטה רודגס את חברת "עליית הנוער" הדתי הראשונה ועשתה למענה מאמצים חברתיים, ארגוניים ומשקיים רבים.
חברי רודגס בחרו להתיישב במקום במסגרת של "קואופרטיבה", צורת התיישבות שהיתה מעין פשרה בין חברים בקבוצה שצידדו בהקמתו של קיבוץ במקום לבין חברים שהתנגדו לכך. ואולם, מחייבי הקמת הקיבוץ לא יכלו להשלים מן הבחינה הרעיונית עם פשרה זו ולאחר דיונים ממושכים, התפלג ב 1931 הגוף שהרכיב את רודגס. אחדים הכריזו על הקמת קבוצה, היא קבוצת רודגס, והאחרים היוו את הגרעין להקמתו של המושב כפר אברהם (ע"ש הרב זלפנדי) בסמוך ב 1932.
בשנים 1931-35 גדלה קבוצת רודגס גידול ניכר היות והיא שימשה יעד לעולים מגרמניה שחפצו באורח חיים קיבוצי דתי. בשנת 1935 היו בקבוצה מאה ועשרים חברים שהתפרנסו מענפי המשק החקלאיים שבמקום, מן המסגריה ומן הנגריה ומעבודה בפרדסי הסביבה. ענפי המשק כללו פרדס בשטח של שלושים דונם, גן ירקות ומספוא בהשקיה בשטח של חמישים דונם, לול עופות ורפת שבה שנים-עשר ראשי בקר.
ואולם, הקבוצה נאלצה להתמודד עם מצוקת הקרקע באזור שרק הלכה והחריפה ומחוץ לשטח המעובד והנטוע והתפתחות הבניה של פתח תקוה, לא נותר שטח לקיבוץ במקום. כמו כן, מצוקת הקרקע עוד עמדה לקבל ממד נוסף שכן לא היה מנוס עתה מקליטה נוספת של עולים מגרמניה ובייחוד של "עליית הנוער" .... במחצית הראשונה של 1935 הוברר כי בתנאים הללו וביעדים שהציבה לעצמה הקבוצה ברודגס, מן הנמנע יהיה לפתח משק חקלאי קיבוצי במקום והיא היתה הגורם המרכזי לפנייתו של "הפועל המזרחי" אל המוסדות ליישב את רודגס בעמק בית שאן.
זה לא המקום להרחיב בנושא הקשיים והאילוצים האין-סופיים שהקבוצה נאלצה להתמודד עימם עד להגשמת חזונה. נזכיר בכל זאת את המובן מאליו, שזו תקופת "המאורעות" עתירת הסיכונים הבטחוניים, במיוחד באזור מבודד ומנותק זה של הארץ. נציין כאן עם כן רק רגעי מפתח בהשתלשלות הארועים האחרונים הללו (בתמצית מעמ' 71-75 בספרו של י.כץ):
החלטות ההנהלה הציונית שהתקבלו ב 13 ביוני 1937 הן שאפשרו את העליה לאדמות זרעא בדרום מזרח עמק בית שאן כשבועיים לאחר מכן. הונחו היסודות לאזור התיישבותי חדש ולהתפתחותה של תנועה קיבוצית חדשה של תורה ועבודה. לגרעין מרודגס הצטרפו שתי קבוצות נוספות, האחת מכפר יעב"ץ והשניה של שח"ל וכך נוצרה קבוצה חדשה בת שמונים איש ואשה שהקימה את טירת צבי (ע"ש הרב צבי קלישר) ואשר חברי גרעין רודגס נותרו הרוח החיה שבה.
