רובנה חייקה ומלכה רוטנברג בנות הרב 15ג

תרגום מפולנית

רובנה, 30 באוגוסט 1936

מרושק'ה יקרה !

לא יכולתי להתגבר ואני חייב גם כן לכתוב לך כמה מילים. אני מאד שמח שהולך לך לא רע, לפחות ככה שמעתי, "תמיד יותר נעים לשבת על הזבל שלך, אם הוא רק שלך ....". עלי אין לי מה לכתוב כל כך, שום דבר לצערי לא השתנה מאז שעזבת, וכמו שנראה, אני לא צועד קדימה עם התקדמות המאה ה 20. אמנם כבר לא פעם אחת ניסיתי לצאת ממעגל הקסם אבל בינתיים בלי תוצאה, אני ניצחתי –

היתה לי הזדמנות בשנה הזאת לנסוע לפלסטינה, לא לתמיד, רק לביקור לכמה ימים, העניין היה כמעט סגור אבל ברגע האחרון זה לא עלה בידי ועכשיו אני צריך להסתפק בפנטזיה ובחלומות. זה הכל בערך מה שיש, תסלחי לי אם המכתב קצת מבולבל, אני כבר לא רגיל להתכתבויות, פשוט נכנסתי לרגע לחנה, ראיתי את המכתב והחלטתי להוסיף קצת אודותי.

קיבלתי מעט אינפורמציה מהמכירים שבאים מפלסטינה לבקר ברובנה אבל זה לא מספיק בשביל לתאר, אפילו עם הפנטזיה שלי, כיצד חיה החבורה שלנו שעלתה לארץ ישראל. הייתי מודה לך לו היית יכולה בהזדמנות לכתוב יותר על סופי, פאני, פישגוט, פרלמוטר ואחרים. אני צריך כאן לגמור כי אני ממהר למשרד. היי בריאה ולוחץ את ידך.

פיניה (גם פיניק או פינק).