רובנה חייקה ומלכה רוטנברג התכתבות אחרי הפרדה 28ד

תמלול מיידיש

 ורקוביץ, 17 ביוני (1938)

אמא יקרה. המכתב שלכם מ 29 במאי הגיע אלי אתמול. אנחנו איך שהוא מחזיקים מעמד, אני בקושי מחזיק את עצמי, ואני מודה לכם מאד. שני זוגות של גרביים קיבלתי השבוע מ .... ואני כבר מדדתי אותם והם כמידתי. את המכנסיים עם הברכיות אני לובש גם כן. אני נכנס לדירה של .... האם זה מתאים גם לו, אני מאד מרוצה ורקדתי משמחה. הילד תודה לאל בריא ושזוף מהשמשאנחנו כולנו מחכים לראות איך הולך עם בולי העץ ביער. הילד הוא יפה והלב מתפוצץ לשמוע את שניינו בלי חייקה וזה גורם לי צער רב. ביער יש פריחה וזה צומח עם הכאב שלנו. אתם כותבים בדבר לשלוח את הילד,

מלכל'ה, אני לא מבין אותך ואענה לך בפסוק מין החומש – "קורח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו ?". חייקל'ה לא היתה יכולה לתאר דבר כזה. מי יודע אם הילד ילך ואפילו באופן טכנית זה בלתי אפשרי. עתה, כשבא עלינו צער כזה, נשאר לי רק דבר אחד גדול לעשות, להשתחרר מ .... בלי עזרה, בלי אהבה, ומה שמתחולל אתם לבד יכולים להבין. להרבה אנשים יותר פשוט להיות מוצאי-חן אבל לצערנו איננו יכולים לעשות את זה ולשלוח את הילד אי אפשר. איך אתם יכולים לקחת על עצמכם אחריות כזאת ? אם חיימק'ה נשאר מ 5 בפברואר בלי האמא האוהבת, אתה כבר לא יכול להיות אבא. איני יכול לבוא בטענות למלכה, היא הרי עושה הכל כמו אמא אולם שמה מלכה ולא חייקה. זה גורם לנו צער רב, לא חייקה, לא אמא ולא אבא.

אבל באמת ובתמים, אולי משהו בכל זאת אראה, ברור שהייתי יכול להיות יחד אתכם, אם מלכה רצתה לקחת חלק בחינוך הילד שהרי מוכרחים לפנות לקרובים אבל כאן אף אחד לא רוצה להיות יחד עם חיימק'ה, גם לאבא הטפתי מוסר במשך כמה ימים. אני שולח לכם שתי תמונות של חייקה, אחת מהשנה שעברה עם אליק טויביש ? עומד לפני כולם, יש לי עוד תמונה של כולם. פרושו של דבר שחייקה והילד, שיזכה לחיים ארוכים, הופיעה די טוב בתמונה. אם הילד ירצה ואם אסכים עם רצונו, אני אשלח אותו ואשלח לכם את התמונה.

ושליחת התמונה של חייקה בדואר עולה הרבה ואני רוצה לשלוח גם איזה שהוא בגד שחור של חייקה כשתהייה הזדמנות, אולי בעוד חודשיים עם אביגדור שליטא. אני אדרוש בשלומו של אבא ואאחל לו רפואה שלמה. אני מבקש מכולכם לשלוח מכתב קטן, יש לכם כבר את התמונות של הילד ואתם יכולים לפחות להנות באמצעות הצילומים. אתם שומעים לעיתים קרובות על בריאותו של אבא, מלכה, אני גם מאחל לבריאותם של אבא ומלכה. אל תשכחו וכתבו לי.

זלמן.

הערות למכתב:

ניכר בעליל שההכותב מצוי בסערת רגשות ומכתבו על כן מבולבל.

יום מותה של חייקה המופיע במכתב – 4 בפברואר – שונה בימים ספורים מהעולה ממודעת האבל שהתפרסמה בעקבות מותה (כותר מס' 25) אולם אין בכך לשנות דבר.

חששו / אי יכולתו של זלמן להענות להזמנת גיסתו ולשלוח את חיימק'ה בנו לארץ ישראל, יעלו בסופו של דבר ביוקר רב כשהשניים ייספו בשואה המתקרבת ומתרגשת על יהודי פולין.

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!