רובנה משפחת בורינטר 1א

אודות המשפחה וסופה המר

חנה פישגהוט לבית בורינטר, "גיבורת" התעוד כאן, ילידת העיר רובנה (1909), בת חיים זאב ורייזל בורינטר, צעירה חדורת הכרה ציונית וחברתית-סוציאליסטית עמוקה, נשואה ואם לילד קטן כשהיא נספית בשואה, שאפה בכל מאודה לעלות לארץ ישראל אבל כל נסיונותיה לקבל "סרטיפיקט" כשלו. היה חניכה ולאחר מכן מפקדת בקן "שומר הצעיר" הגדול בעיר, סיימה שבע מחלקות (כיתה י"א) בגימנסיה "תרבות" בשנת 1927 ולאחר מכן למדה שנתיים בסמינריון לגננות בוורשה. עבדה כמורה בעיירת שדה מרוחקת ולאחר מכן הקימה גן ילדים משלה ברובנה. נישאה והקימה משפחה, עד שמצאה מותה יחד עם יקיריה וכל יתר יהודי עירה. שיחק לו מזלו של אחיה הצעיר שלמה שמצא את דרכו לא"י באניה האחרונה ("טייגר היל") לצאת את ארופה, אך ימים לפני פרוץ המלחמה ! הוא הצטרף לחבריו מקימי קבוץ שער הגולן והיה בו חבר כל ימיו.

בספרו של מנחם גלרטר "הגמנסיה העברית תרבות ברובנה" אפשר לראות את תמונתה של חנה עם חבריה וחברותיה למחזור. על תלאות המחזור הראשון של הגמנסיה מוסיף גלרטר (עמ' 65): "בשנת הלימודים תרפ"ז (1926/1927), לא היה המשך למחלקה השביעית כי נבצר מן הגמנסיה להעניק לתלמידי המחלקה השמינית תעודות בגרות המקנות לנושאיהן אפשרות ללמוד באוניברסיטאות בפולין. אחדים מתלמידי המחלקה השביעית למדו בה שנתיים רצופות., בתרפ"ו ובתרפ"ז, אחרים נסעו לוילנה ושניים מהם, שאול זילברשטיין ויוסף שוחט, נכנסו למחלקה השמינית בגמנסיה היהודית-פולנית "אושוויאטה". מנהלה ד"ר פלשנר עשה מחווה לגמנסיה "תרבות" בקבלו שניים מתלמידיה למחלקה השמינית , שבה עמדו בבחינת הבגרות הרשמית. מחזור הבוגרים הראשון בגמנסיה "תרבות" ברובנה היה איפא, בשנת הלימודים תרפ"ח (1927/1928).

אביה של חנה, חיים זאב (וולף) בורניטר בן מרדכי (מורדקו), סוחר, (יליד 1884), הוא בן דוד של סבה של אמי, מרדכי זאב שורצמן. בית משפחת בורינטר ברחוב פרצה (י.ל. פרץ) 15 בעיר היה תחנת פרדה אחרונה מהגולה במסע בני משפחת שורצמן/שחורי מהעיירה לארץ ישראל: יהודה בשנת 1922, זוסיה בשנת 1923, מנחם בשנת 1924 ואמי, אחיה שלמה וסבה וסבתה מרדכי זאב ורבקה, בשנת 1934. ב"בית הנתיבות" שבעיר עלו כולם על הרכבת העושה דרכה מזרחה לעבר נמל קונסטנצה בים השחור. בין המשפחות שררה קרבה עמוקה ומנחם היה זה ש"הדביק" את חנה הצעירה ב"חיידק הציוני". חיים זאב נספה בשואה. נספתה גם רעייתו היפה, רייזל (רייזל'ה) בת יוסף לבית רביטש (ילידת 1886), וכן גם אחותו הצעירה ממנו, בריינדל (ילידת 1894), רווקה שהתגוררה אף היא בבית המשפחה.

כאמור, חנה נישאה והקימה משפחה. היא, בעלה פסח פישגהוט בן הירש (יליד 1908) ובנם בן השנתיים יוסף מוטל, נספו שלושתם. (אפשר לראות תצלום של פסח בעמ' 255 בספר הזיכרון רובנה). יהושע (שיקה), אחיה של חנה (יליד 1911) וכמוה, אף הוא ממפקדי קן "השומר הצעיר" בעיר, נשוי לפרלה בת אשר ואיטה לבית בליי (ילידת 1912), נספו שניהם. אחותם, פייגה/פייגהל'ה (ילידת 1912), חניכת "השומר הצעיר" כמובן, נפטרה ממחלה בשנות העשרה שלה. בן הזקונים, שלמה (יליד 1916), עלה ארצה ערב פרוץ המלחמה כאמור.

על המשפחה מספרת לי גם סוזיה בליך (ילידת 1914), חניכתה של חנה בורינטר בקן "השומר הצעיר" ברובנה וחברת קבוץ שער הגולן לאחר עלייתה ארצה ב 1935. סוזיה בקרה לא פעם בבית מש' בורינטר והיא זוכרת היטב בית ציוני חם. סוזיה גם הכירה את פסח פישגהוט ופרלה בליי, וגם הם חברי "השומר הצעיר". (פגישות עם סוזיה בשער הגולן בסוף שנת 2010 וב 19 באפריל 2013).

רוב יהודי רובנה, כ 17,500 נפש,  נטבחו ביער סוסנקי הסמוך לעיר בימים 6-9 בנובמבר 1941. כ 5,000 נפש שהיו חיוניים במידה זו או אחרת לגרמנים, הושארו בחיים ונרצחו ב 13 ביולי 1942 ביערות הסמוכים לעיירה קוסטופול. רשימה מפורטות של אותם "5,000" הוכנה בזמנו ע"י היודנראט ונמסרה לעיריית רובנה (דהיינו לממשל הצבאי הגרמני והאוקראיני) ונמצאה רק לאחרונה. בני משפחות בורינטר ופישגהוט מופיעים כולם ב"רשימת ה 5,000" למעט הבן יהושע שככל הנראה נרצח כבר באקציה הראשונה.

על דבר קיומו של שלמה בורינטר, "קרוב המשפחה" בקבוץ שער הגולן, למדתי מאמי ורק באופן מעורפל, במשך השנים. זכור היה לה רק כי כנערה בשנות ה 40 בתל אביב, היה שלמה נוהג לבקר לעיתים בבית המשפחה. כשהעמקתי ברבות הימים למהות הקרבה, זה היה כבר מאוחר מדי. כשהגעתי לקבוץ שער הגולן לראשונה, בשנת 2010, שלמה כבר מזמן לא היה בין החיים כך שנותר לי רק לפקוד את קברו. שלמה היה עד בשנת 1934 לרגע המכונן בחיי משפחתנו, כשאמי, אחיה, סבה וסבתה, השתכנו בבית הוריו ברובנה, תחנתם האחרונה טרם עוזבם את אדמת פולין לעד בדרכם לארץ ישראל. בידי בני משפחתו שלו לא נפלה הזכות הזאת והם נספו עד האחרון שבהם בשואה.