רובנה משפחת פוירשטיין 7א

שיעתוק הטקסט

אחי היקר ישעיהו !

בלב נדכא ושבור נגש אני לכתוב לך את המכתב הזה. נכון הדגשת שאינך מקבל חבל בצערנו. ימים עוברים וחולפים, החיים אינם משתנים והארץ על מקומה עומדת אלא בקנים משפחתיים שונים נבדל דור וצומח דור. בודאי הנך מתמצא שאבדנו אבדה גדולה עד יום מותנו. כתבתי לך ועל מכתבך האחרון לא היה בכוחי לענות. מה נאמר ומה נדבר, האסון הוא שאמנו היקרה ע'ה שבקה חיים לכל חי ונפטרה אחרי מחלה קצרה, במשך שבועיים, ביום י"ג כסלו התרצ"א. חלתה אמנו על מחלתה ממינים שונים, הכבד, המעיים, אבל כעבור שבוע קמה לבריאותה אלא ממשכבה לא עוד ירדה. היו רופאים לרוב והיינו בטוחים שלגמרי תבריא אלא כעבור שבוע, ביום י"ג כסלו בבוקר, מצבה כל כך הורע ובו ביום עזבה אותנו בצהרים בלי דבר דבר, כי הוכתה כנראה, לפי דעת הרופאים, על המוח ולא יכלה להוציא הגה מפיה וככה נפרדה מאיתנו, רק בסקירת עיניים. בשבילנו, שהיינו לגמרי בטוחים שתקום בעוד כמה ימים ממשכבה, כי מצבה לפני פטירתה על יום הוטב וברצונה היה לרדת, אנו שרויים בצער גדול. שלושה ימים לפני פטירתה, עוד בהשכבה, השתתפה בשיחת שמחה עם אחינו יהושע יח'י ועם אשתו מיטה תחיה שבאו יחד מלובלין אחרי החתונה, כעבור שבוע שלו, ולרגלי ביאתם היתה שבעת רצון אעפ'י שעל חתונתו (של ישראל !), שכל כך התכוננה לנסוע עם טניה תחיה, לא יכלה לנסוע וצותה ליהושע אחינו בל לדחות יום החתונה. ככה מתנהגים לפי מנהגי ישראל, והכל קבלה באהבה. החתונה עברה כשורה, שום איש מאיתנו לא השתתף כי ביום החתונה היה מצב אמנו ע'ה לגמרי רע, וגם לפני החתונה, ולכן רק השתתף ישראל (צ"ל יהושע !) אחינו יח'י. עשרה ימים אחרי החתונה דכאה אותנו הטרגדיה העמוקה שהכתה על מוחנו (ביחוד לפי ההגיון) ביותר על אלה שאינם עומדים ברשות עצמם בתור משפחה לחוד, כי איך שלא יהיה, יש לאותנו הבעלי המשפחתיים, החיים שלהם ודאגות פרטיות, אפילו את המוח הילדים שיח'י מבלבלים בדברים שונים ומבדחים את העצב. החיים הם יותר חזקים מדאגות וטרגדיות פרטיות ודורשים שלהם, ולכן, עלינו המטרה היא שאחותנו היחידה תחיה, תסתדר בתור משפחה לחוד, ולכן כל מה שאפשר פועלים אנו ובדבר הכל נודיע לך במוקדם הכי אפשרי.

אין בכוחי לכתוב לך יותר ואקצר בדאגת מכתבך האחרון שבו הנך כותב ששערותיך הלבינו וכנראה ירדת בבריאותך. תמיד כתבתי לך לשמור על נפשך. באידיאלים אך ורק קשה לבנות ארץ, ואם אין עזרה אמיתית מצד המנדט, חבל כל כך לאבד הכוחות עד היסוד, ולכן רציתי להתראות אתך ולדבר פה אל פה בדבר הכל ומחכה ממך מכתב מפורט. כולם אוהבים אותך והמוקירים אותך והמכבדים אותך דורשים תמיד בשלומך.

                                                                                 חזקל (יחזקאל) פוירשטיין

                                                       23.2.1931

הערות:

י"ג כסלו תרצ"א הוא 3 בדצמבר 1930

חוץ מחתונתו של הבן ישראל פוירשטיין בלובלין, שהאם על ערש דווי מצווה שלא לדחותה, המכתב עוסק רבות גם בדאגה לבת טניה על שלא עולה בידי המשפחה להשיאה.