רובנה עיתונות יהודית 4

על שתי התמונות ומקרא המצולמים

צוות העובדים ב"ווהלינער לעבן" (חיי ווהלין), העיתון היידי המרכזי ברובנה ובווהלין בכלל, וממשיך דרכו ה"ווהלינער צייטונג" (עיתונה של ווהלין). ניתן להתרשם בנקל שהאנשים המאיישים את השורה החזיתית ("שורת הנכבדים") בשתי התמונות הינם אותם אנשים ואשר 8 שנים מבדילות ביניהן.

התמונה הראשונה

שורה קדמית מימין לשמאל: הראשון לא מזוהה, דורה פייגל, אחותו של המוציא לאור ישראל פייגל, השלישי לא מזוהה, שמואל שרייער עורך העיתון, אברהם חיים נאמן, ישראל פייגל המו"ל, יעקב ויגדורוביץ', אשר שטיל, שותף לעריכה ולכתיבה, "בעל העט המושחזת".

שורת הביניים: שני משמאל ישראל דינס, שלישי פסח לייב הירשפלד.

שורה עליונה: ראשון משמאל שמואל רוזנהק, שני לייב שפילברג.

התמונה השניה

שורה קדמית מימין לשמאל: יעקב ויגדורוביץ', ישראל פייגל, המוציא לאור של העיתון, הן בגרסתו הראשונה והן בשניה, בנציון ח. באראניק (אילון) העורך, אשר שטיל, דורה פייגל, מ. אטשטיין, י. הולובשקה (הולובשקו).

שורה אחורית מימין לשמאל: י. זפרנסקי, ז. פינקלשטיין, סדר הדפוס ה.ל. חיגר, א. שוסטק, ב. שטיל, יעקב בורד, העורך האחרון של העיתון (בגרסתו המאחורת – ה"ווהלינער נייעס"), ש. גנצברג, ח. זגרניצ'ני, ש. גלוז, פועל הדפוס מ. באראל, פועל הדפוס מ. אוקס (אפשר שכאן טעות בזיהוי ולמעשה זהו פסח קרנצברג).

בת רובנה, מוסיה כאהן, שמסרה לי עדויות רבות חשיבות לאין ספור אודות עירה, ספרה לי (ביום 2 באוגוסט 2017) גם את הדברים הבא:

אביה, לאון ("לוניה"), שהיה עורך דין מוביל בעיר, היה בעל בית עצום מידות במקום המרכזי ביותר בעיר - ברחוב השלישי במאי, מול הכנסיה הפרבוסלבית. בבניין זה הושכרו שטחים רבים למסחר ומגורים ובין היתר, הושכר מרתף הבניין לבית הדפוס של ה"ווהלינער צייטונג" ! כילדה סקרנית מוסיה "הסתובבה" הרבה בבית הדפוס שבמרתף הבית בו גדלה והכירה היטב רבים מהמצולמים. יותר מכולם היתה מוסיה מיודדת עם סדר הדפוס ה.ל. חיגר ואפילו היתה בחתונתו. חיגר נספה בשואה.

ישראל (איז'ה) פייגל, היא מספרת, היה גם דייר בבניין בנוסף לבית הדפוס שלו ששכן במרתף כאמור. הדפוס פעל למעשה עד כניסת הרוסים לעיר בספטמבר 1939. פייגל נשא לאשה בחורה מאד יפה ממשפחה מיוחדת (צופרון) מהקוקז, והוא היה בקשרים מצויינים עם הוריה של מוסיה, "כקרוב משפחה" ממש. כמו מוסיה ומשפחתה, גם גורלו של פייגל הביאו לגטו לבוב בזמן המלחמה ושם גם מצא את מותו. זכור למוסיה כי ביום האקציה בה נלקח אביה מביתם ליעד ממנו לא חזר, מיהר פייגל להגיע לביתם בדאגה מרובה. אשתו של פייגל שרדה את השואה, דורה אחותו (צודר לאחר נישואיה) נספתה.

במקור, את בית הדפוס ששכן ברחוב הדויזיה ה 13 מס' 2 הקים יונה פייגל, אביו של ישראל. בית הדפוס נקרא "פייגל את ליטבק" (ליטבק, הוא שמואל ליטבק, בעלה של ברנצ'יה, אחות נוספת של ישראל).

מוסיה היא זו שזיהתה את פועל הדפוס פסח קרנצברג שבתמונה. לדבריה הלה היה חותך הנייר, הוא ניצל בשואה ועלה ארצה לאחר המלחמה.