תחנת וינה פעילים וארועים מרכזיים 18ב

פשיטה על מתקני "הבריחה" באוסטריה, מתוך מסמך סודי של ה C.I.A. ששוחרר לפרסום ב 2007 שכותרתו American Intelligence and the Jewish Brichah, עמ' 17.

ב 25 באפריל 1946, ערכו כוחות של המשטרה הצבאית האמריקאית בווינה פשיטת פתע במחנות העקורים היהודים בחיפוש אחר הוכחות לעסקאות שוק שחור, מטבע זר וחומרים צבאיים מסווגים. הצבא ערך גם חיפוש בדירתו של Pier (בן נתן) בווינה ומצא שם קופסא ובה תעודות במיקרופילם של ארגון הביון והמבצעים המיוחדים האמריקאי (OSS) וכן אישורי מעבר גבולות מזוייפים. חששם של האמריקאים בעקבות אותם "ממצאים" בדירתו של ארתור בן נתן התפוגג לאחר שהוברר שהיו אלה מסמכים אודות פשעי מלחמה שמקורם היה ב"סוכנות היהודית" ולא היה בהם משום חתירה מודיעינית תחתם.

הארועים הללו גם מתוארים בספרו של אבא גפן (וינשטין), מי שהיה מפקד תחנת "הבריחה" בזלצבורג - "פורצי המחסומים" (הוצאת "יסוד" תל אביב, 1961) בעמוד 94:

ב 9 באפריל (אי התאמה של שבועיים מול דו"ח ה סי.איי.איי.) בערב, ישבתי לי בשלווה בחדרי במחנה מילן מס' 6 (מחנה מעבר לפליטים סמוך לזלצבורג) רכון ושקוע במלאכת זיופי תעודות כשלפתע נכנס לחדרי במרוצה מיל יהודי אמריקאי, ידיד שלנו, והודיעני כי מתכננים לערוך מחר חיפוש במחנה. מה יחפשו אין הוא יודע אבל חפץ להזהירני שמא יש עמי דבר מה לא "כשר". בלי אומר ודברים אספתי את מלאי החותמות שלנו ואת כל החומר הבלתי ליגאלי האחר, כולל ארבעה אקדחים ופנקסי שרות של חילים בריטים, והסתלקתי לחדרי הפרטי בעיר זלצבורג. לקופאית שלנו, עדה ביילין, היה מטבע זר והיא שמה פעמיה עם האוצר זה למחנה "ניו פלסטיין". בבוקר נכנסו למחנה 30 חילים אמריקאים וערכו חיפוש יסודי בכל פינה והכל מקום סתר, חיפשו באשר רק יכלו ולא מצאו דבר. המפעם מצילנו היה חיל יהודי אמריקאי".

אפשר להניח בדרגה גבוהה של ודאות שהמידע שקיבל גפן ערב הפשיטה לא "נתקע" אצלו אלא עבר גם לארתור בו נתן בווינה .... ניתן לסכם את הארועים הללו ולומר כי החששות האמריקאים נבעו יותר מפראנויה אודות פעילות המודיעין הסובייטי בקרב ארגון "הבריחה" ובקרב פליטים יהודים ניצולי שואה בכלל, בתקופה הזאת של הולדת "המלחמה הקרה", מאשר חשש מתנועת הפליטים הבלתי חוקית שיעדה ארץ ישראל. יש גם לזכור שכמיליון יהודים שרדו את השואה ברחבי ארופה ותנועתם בעת הזאת ממזרח ארופה למערבה יצרה בעיה כלכלית כבדת משקל כמו גם איום בריאותי ממשי ואלה נפלו ברובם המכריע על כתפי האמריקאים. בעית ישובם מחדש של אותם פליטים היתה כמובן משימה אדירה בפני עצמה. בפועל, אינטרסים משותפים אכן הביאו לשיתוף פעולה (ויחד איתה גם לאין ספור קונפליקטים מקומיים בלתי נמנעים) בין מפקדים של כוחות הכיבוש האמריקאים ו"הבריחה" באוסטריה, כשארתור בן נתן, ללא ספק במוקד שלהם. בין אם זו התקיימה בדרך יזומה או בדרך של "עצימת עין", מי שנמצאו באותה עת במוקד ניגודי האנטרסים מול האמריקאים הם כבר לא רק הרוסים אלא הבריטים שניסו לחסום בכל דרך הגירת הפליטים היהודים הללו לארץ ישראל.