תחנת וינה פעילים וארועים מרכזיים 8א
אודות אליעזר קפש (לימים קדמון) ועל "קצה המזלג" אודות "הבריחה" מהונגריה:
קפש/קדמון נולד באוסטריה ב 1922, גדל והתחנך בהונגריה, חבר תנועת "הנוער הציוני" טרם השואה, עלה ארצה ב 1948, נפטר ב 2011.
רק כדי לשים את הדברים שלהלן במסגרות הזמן הכאוטי של אותם ימים, יש להזכיר כי גרמניה פלשה להונגריה, בת-בריתה ההיסטורית, רק ב 19 במרץ 1944.
במאמרו "הבריחה בהונגריה" בתוך "משואה", קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה בהוצאת קיבוץ תל יצחק, אפריל 1977, כותב יהודה תלמי, השליח הארץ-ישראלי (איש קבוץ כפר גליקסון) הממונה על הונגריה, בעמוד 235 כדלקמן: "מחובתנו להזכיר, בכל פעם שמעלים את נושא ההצלה בימיה הטרגיים של יהדות הונגריה, את שמם של אלה אשר בתרומתם ומעשיהם מנעו אסון גדול עוד יותר משארית היהודים שנותרו אחר הגרושים". בין השמות (הרבים) העולים במאמר, גם אליעזר קפש (קדמון), במדים של "צלב החץ" (המפלגה הנאצית ההונגרית), מפעילי "הבריחה" בהונגריה ואוסטריה. "בזכות מסמכים אריים מזויפים, מראהו הארי ושליטתו גם בשפה הגרמנית (וכמובן, התושיה וקור-הרוח המתבקשים), פעל קדמון במחתרת להצלת יהודים כשהוא מתחזה לרופא צבאי הונגרי, איש "צלב החץ" כאמור. במבצעי הצלה אלה הוא פעל עד לסיום המלחמה".
יש לזכור כי עד לסתיו 1946 היתה פולין ארץ-המוצא העיקרית של זרם "הבריחה" האנושי ואולם, עם הצטמצמות "הבריחה" משם, הלכה וגדלה חשיבותם של אלמנטים נוספים, ורומניה והונגריה המרכזיים שבהם. לאוכלוסיות הללו היו מאפיינים דומים במהות לאלה שמפולין כך שהטיפול בהן לא היה זר לפעילי "הבריחה". שליחים מארץ ישראל החליפו אט אט את מנהיגי תקופת המלחמה - אנשי תנועות הנוער המקומיות, ובשלהי 1945 וראשית 1946 הגיעו להונגריה לניהול מטה "הבריחה" השליחים הארץ-ישראלים, תחילה יונה רוזן ולאחר מכן יהודה תלמי.
ומוסיף יהודה תלמי במאמרו בעניינו של קדמון, בעמוד 239: "בחודשי הקיץ של שנת 1945 היתה זרימה גדולה של פליטים וקבוצות מאורגנות פנו לכיוון גראץ (אוסטריה) שהיתה בידי הרוסים אבל עמדה להימסר לידי הבריטים. ההנחה היתה כי מגראץ הבריטית ניתן יהיה לעבור לאיטליה בעלת החופים ומשם להעפיל ארצה ישראל .... שתי נקודות גבול (בהונגריה) מול אוסטריה תיפקדו בחודשים אלה במלוא התנופה: סנט גוטהרד לכיוון גראץ וסומבטהיי לכיוון רכניץ, שם ישבו וניהלו את הפעולות אנשי "הבריחה" יהודה ("פיצי") לוי וקלמן זוננשיין (זוהר). בקיץ 1946 נתפס זוננשיין ע"י חיילי הצבא האדום ורק בתחבולה מחוכמת הוברח ממעצרו למקום מבטחים ע"י חברים בראשותו של אליעזר קדמון שעבד אז בווינה".
אשר טרמון, חיל מן המניין בצבא הבריטי ומגויס בשרות "הבריחה" בווינה, שעדויותיו הרבות כאן הינן בעלות ערך רב ! הוצב במסגרת שרותו הצבאי גם בגראץ, הכיר היטב את קדמון ב 1946 והזיכרון המידי שלו אודותיו הוא בתפקידו כ"רופא" ....
הערה: מספר פעולות עריכה חיוניות והדגשות טקסט נעשו על ידי (י.ע.).
