תחנת וינה שלמה ואסתר פאר 28א
על אורי פריד (בתמונה עם שלמה פאר), אבא גפן ותחנת זלצבורג
העיר זלצבורג וסביבתה היוו מוקד מרכזי וקריטי בפעילות "הבריחה" באוסטריה. העיר ממוקמת בסמוך לגבול עם גרמניה והיא היוותה ציר מרכזי למעבר פליטים למחנות העקורים שם. נתיב חשוב נוסף עבר דרך זלצבורג לאיטליה ולחופי ההפלגה שלה בדרום. בזלצבורג ובסביבתה גם פעלו מחנה עקורים גדול ומספר מחנות מעבר ואין ספק שפעילי "הבריחה" מווינה פעלו באזור זה גם כן. תחנת זלצבורג היתה כפופה פיקודית לארתור בן נתן שישב בווינה אולם התנהלה בצורה אוטונומית למדי ע"י מפקדה אבא גפן. קונפליקטים לא חסרו והמרכזי שבהם היה בנושא הטענות להעדפת פליטים על רקע השתייכותם הפוליטית ! מצד אחד "הבריחה" עצמה כמי שמזוהה עם הענף השמאלי של הציונות ומנגד "בית"ר" הרוויזיוניסטית. ואולם, אף שארתור בן נתן ואבא גפן, במקרה זה, היו משני צדי המתרס, שיתוף הפעולה בין השניים לא נפגם. וראו בעניין זה במאמרה של Susanne Rolnik בספר Escape Through Austria (עמ' 48).
מלבד תנועת הפליטים הליגאלית דרך זלצבורג לגרמניה, "נתקיימו באזור זה גם חציות גבול בלתי חוקיות" כותב ההסטוריון יהודה באואר בספרו "הבריחה" (עמ' 165). "הגבול המפותל באזור זה היה הררי ונח לתנועה בלתי חוקית .... מורי הדרך לחציות הבלתי ליגאליות מזלצבורג לאיינרינג (בגרמניה) היו ארבעה פליטים צעירים, יהודים פולנים וליטאים, שלמדו את הטופוגרפיה של האזור בדקדקנות רבה, ובדומה לרוב מורי הדרך של הבריחה, הצטיינו באומץ לב ובכשרון הנהגה מעולים. יש להזכיר לפחות אחד מהם, את יונה אייזנברג, שהיה לדמות אגדית בין העקורים". אבא גפן, מפקד "הבריחה" בזלצבורג שהחבורה הזו היתה כפופה לו, כותב בספרו "פורצי המחסומים" (עמ' 78): "המצב האידאלי בהעברת האנשים לגרמניה לא נמשך זמן רב .... יונהל'ה אייזנברג ושאוליק בירנבאום שהתמחו היטב בהעברת טרנספורטים ליגאליים לגרמניה, הצליחו מהר מאד למצוא גם נתיבים בדרכים לא כשרות". המצולם עם פאר בתמונה הוא אחד מאנשי השטח של תחנת זלצבורג, אורי פריד, מפקד יחידת הבריגדה היהודית בזלצבורג, שגויס ל"בריחה". פריד נפל בקרב במלחמת השחרור.
