תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 66א

תרגום מיידיש:

לדודי ודודתי היקרים ולכל בני המשפחה

מבלי לצפות לכך, פגעה בנו הידיעה הנוראה מכל אשר קרתה לכם ולנו. אין מילים בפינו כדי לנחם אתכם. אספו את כל כוחותיכם על מנת שלא ליפול ברוחכם. כל זאת בידי השם ואנו נושיט לכם את אהבתנו בכל ליבנו. אנו חיים עכשיו בתקופה שאיננו יודעים דבר על מה שיקרה איתנו ! שאלוהים יתן לכם כח להתגבר על כל מה שעובר עליכם.

הינחמו, שלכם א. צבי

יקירי שלנו מכל !

אין בליבי מילים בהן אוכל לנחם אתכם, להיות בקרבתכם ולעודד את כולכם. הכאב עבורנו מאד גדול והמרחק מפריד בינינו כך שאין אנו יכולים להשתתף בכאבכם ולהימצא בקרבכם.

חזקו ואמצו והיו לנו בריאים, שלכם, רחל

(נ.ב.) חמתי אינה כותבת, היא אינה יודעת דבר מהאסון הנוראי שפקד אתכם. רחל

הערות:

את הדברים הקשים הללו תרגמה אמי לבקשתי, עשרות רבות של שנים לאחר הארועים. הכותבים הם בני ענף המשפחה שנשאר מאחור בעיירה כאשר זוסיה, אחיו, הוריו ואחייניו עלו ארצה. רחל לבית רזניק ובעלה א. צבי פולסקי, היא בת דודתו של זוסיה (אמה ואביו של זוסיה, אחים). למרבה הטרגדיה, הם וכל הנשארים בעיירה נספו כולם בשואה.

בעת שזוסיה נהרג היתה אמי (אחייניתו של זוסיה) בת 14, תלמידה בשנת הלימודים האחרונה שלה בפנימיה בכפר הנוער מאיר שפיה. באותה הזדמנות שישבנו ביחד לצורך התרגום, היא ספרה לי את הסיפור המזעזע הבא: כשנודע לה אודות האסון הגדול, היא בקשה מיד לצאת להלוויה אולם הנהלת בית הספר הדיקטטורית סרבה לתת לה את כמה הפרוטות הדרושות לקניית כרטיס לרכבת ! היא החלה לאסוף פרוטה לפרוטה מחבריה אולם הצליחה להגיע לתל אביב רק למחרת ההלוויה.