הבריחה מפולין ישראל רידלניק 1ה

"המנהיגות נעלמה .... הנהגה צעירה", תמלול כתב יד זכרונותיו של ישראל רידלניק

בחיפזון, יוסף שמיר ועוד חברים, מההנהגה הראשית בחרו להנהגה צעירה חדשה שחבריה היו: מרדכי (= אנילביץ'), שמואל, רבקה, לילית רובין וישראל רידלניק. כל האחריות על הקן הוורשאי נפלה בין לילה עלינו. ניסינו לארגן מחדש את הקן אבל הרבה זמן זה לא נמשך. ב 7 בספטמבר 1939 נתנה פקודה מהשלטונות הפולנים שכל הצעירים המסוגלים לשאת נשק חייבים לעזוב את ורשה בכיוון מזרח. מרדכי, שמואל, יוסף ורשביאק ועוד חברים נדברנו לצאת מוורשה. למחרת יצאנו לדרך שרוב רובם לא חזרו ממנה. הכבישים היו מלאים יהודים בורחים והגרמנים הפציצו אותנו בלי הפסקה. אחרי תלאות ופוגרומים של הצבא הפולני הנסוג, הגענו לקובל (= במחוז ווהלין). בקובל, בריכוז שהיה בקיבוץ "דרור", פגשנו בפעם הראשונה המוני יהודים וביניהם הרבה חלוצים ושומרים (= חברי "השומר הצעיר"). ב 17 בספטמבר נכנסו הרוסים לחלק המזרחי של פולין עד נהר הבוג. בעיר קובל השתלט השלטון הסובייטי וקומוניסטים יהודים התחילו להלשין על הנוער הציוני. רגלו אחרינו והאווירה התחילה להיות קשה.

באחד הימים אספו אותנו שייקה ויינר ואברהם גבלבר והודיעו לנו שקיבוץ "דרור" מתפזר ושכל אחד צריך לדאוג לעצמו. שייקה הזמין אותי ואת מרדכי לשיחה והסביר לנו שצריך לצאת לדרך או לגלות מהו "גן העדן" הסובייטי. עלינו להתקדם לכיוון הגבול הרומני על מנת לארגן דרך בריחה לרומניה שאז היתה עוד עצמאית. הגענו לעיר קולומיאה (= בגליציה המזרחית) ושם ישבתי עם מרדכי כ 10 ימים. באחד הלילות הגיעה נטליה מישלקה והודיעה לנו שאני (= ישראל רידלניק) הולך לחצות את הגבול עם נציג של תנועת "החלוץ" שמואל ברודר. ההוראה שאני הולך לגבול ולא מרדכי היתה עבורו מכה קשה והעציבה אותו מאד. אחרי ויכוחים של שעות שבהן מרדכי ניסה לשכנע אותי שאוותר, סיכמנו בינינו שאני אלך "רשמי" ושהוא יבוא אחרי לאחר שיקבל אות מוסכם שהכל בסדר ושעברנו את הגבול. קרה "קצר" והאות המוסכם הגיעהו למרדכי ואילו אני ושמואל ברודר נתפסנו. חיילים חיכו לנו בגבול בגלל שהיתה ממש בגידה.

מרדכי נאסר בעיר קוסוב, כ 30 ק"מ מהגבול ולילה אחד הכניסו אותו לתא בו הייתי אני אסור. עבור מרדכי, הפגישה איתי בבית הסוהר היתה איומה. אני הייתי כבר מנוסה יותר אחרי 5 ימי מאסר והסברתי לו מה עליו לעשות על מנת להשתחרר. ובאמת, את מרדכי שחררו והוא יצא ללבוב (= הנהגת השוה"צ עברה בזמן הזה מרובנה ללבוב) לספר שישראל ושמואל נתפסו. רצה הגורל שאני ולא מרדכי אשאר בחיים והייתר מסופר בתולדות מרד גטו ורשה בו חברי היקר היה מפקדו.

מקרא השמות

מרדכי אנילביץ', יליד 1919, מפקד מרד גטו ורשה, נפל בגטו ביום 8 במאי 1943, ישראל רידלניק, בארץ בחיפה. יוסף שמיר, בארץ בקיבוץ רוחמה, לילית רובין (דרורי), בארץ בקרית מוצקין, יוסף ורשביאק (לא זוהה), ישעיהו (שייקה) ויינר, בארץ בקיבוץ עין השופט, אברהם גבלבר, בארץ בקיבוץ אפק, נטליה מישלקה (?), לא זוהתה.

קיבוץ "דרור". דרור היתה תנועה ציונית סוציאליסטית שהגיעה לפולין מרוסיה בשנת 1922. זו היתה תנועת עילית במוצהר שגילתה עניין הן בעבודה בגולה והן בעליה לא"י. אף שהיתה תנועה קטנה, היא מלאה תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות "החלוץ".

תודות

לאורה שפנגנטל, בתם של ישראל ומרים רידלניק, בקבוץ מזרע, אשר באדיבותה הרבה העמידה לרשותי את התמונות והמסמכים האישיים הנדירים של אביה לצורך התעוד.