תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 80א
שלמה שחורי, 1922-2006
התגייס לצבא הבריטי באמצע לימודיו בביה"ס "מקס פיין" (מגמת מסגרות) בתל אביב עוד בטרם מלאו לו 18 שנה, נדרש לשם כך להביא חתימות דודו יהודה ואחותו חיה. מבחינות רבות, המסגרת הצבאית היתה עבורו גורם מעצב ומכונן אחרי ילדות ונעורים עתירי תהפוכות וטרגדיות. בן 8 היה בעיירת הולדתו בפולין כשנתייתם מאביו ובן 12 נפרד מאמו ועלה ארצה עם אחותו ועם סבו וסבתו. בארץ נכפה עליו ניתוק מאחותו האהובה כאשר נשלח לפנימיה בבן שמן ואחותו לפנימיה בכפר הנוער מאיר שפיה. חווה תקופת לימודים חסרת מנוח בבן שמן, את מות דודו הנערץ זוסיה בזמן שרותו ב"הגנה" וזמן קצר לאחר מכן, את מות סבו האהוב שהיה לו כאב.
לאחר תום מלחמת העולם, תוך שהוא מנצל את הצבתו בצבא הבריטי, התרוצץ כאחוז דיבוק בתחנות רכבת ברחבי ארופה כדי לנסות לדלות מידע מפליטים יהודים על גורל אמו ומשפחתו בעיירת הולדתו לודביפול. כולם, למעט דודו וולף, נספו בשואה.
לאחר שחרורו מהבריגדה ועם פרוץ מלחמת השחרור גויס לצהל והוצב במחנה "בן עמי", מול תחנת הרכבת ברחוב ארלוזורוב בתל אביב של היום. בשיחה אקראית של אחותו חיה עם אפרים ליש, התעשיין הרמת גני, פעיל "ההגנה", אשר בחדר שכור בביתו התגוררה עם בעלה הטרי בזמן המלחמה, הוברר כי הלה זקוק בדחיפות לבעל מקצוע לצורך שיפוץ טנקים עבור הצבא. חיה ספרה לו על אחיה "בעל ידי הזהב" ובו במקום, ליש לקח אותה במכוניתו למחנה "בן עמי", נכנס פנימה ובלי הרבה דיבורים מיותרים, "שלף" את שלמה לצורך זה עד תום המלחמה !
כאמור, שלמה היה גם ספורטאי מחונן: מיד עם עלותו ארצה צורף לקבוצת הכדורגל של ילדי הפועל תל אביב ולאחר שהקים את ביתו ומשפחתו בחולון, שיחק בקבוצת הכדורגל של הפועל חולון במשך שנים ארוכות. שלמה הוא דודי האהוב, יהי זכרו ברוך.
