1913, ההתחלה בארץ ישראל, זלמן יצחק לנדרס 1ד
פרטים ביוגרפיים בתמצית אודות דוד זכאי
דוד זכאי (במקור זוכוביצקי, בא בגרסאות איות לאין-סוף) הוא גיסו של ר' שלמה-זלקינד לנדרס (ליאנדרעש), אביו של זלמן-יצחק. רחל אשתו של דוד ופרומה-דבורה אשתו של שלמה-זלקינד הינן אחיות. כאמור גם, המשורר "אנכי" הוא אחיהן של השתיים. זכאי, איש העליה השניה, מורה עברי, עיתונאי, סופר, פעיל תנועת העבודה, היה יושב הראש הראשון של "הסתדרות העובדים" בא"י למן הקמתה ב 1920 ועד כניסתו של בן גוריון לתפקיד כשנה לאחר מכן.
זכאי נולד ב 1886 בעיירה אוסטרושיצקי שבפלך מינסק, לאחר שסיים לימודיו היה מורה ב"חדר מתוקן" בעיירה קרוצ'ה שבפלך מוגילב ובבית ספר עברי לבנות בעיירה גולטה שבפלך חרסון. בקיץ תרס"ח (יולי-אוגוסט 1908) ביקר לראשונה בארץ ישראל, ביקור שהשאיר בו חותם עמוק, ובעיקר, מפגש אקראי עם חבורת חלוצים בדלייקה שעל שפת הכנרת, היא לימים "חוות כנרת". לאחר שחזר לרוסיה בתום ביקורו הכיר ונשא לאשה את רחל בת הרב אברהם אהרנסון שכיהן ברבנות בעיירות אבוליץ וקרוצ'ה. עוד באותה שנה (1909) עלו בני הזוג לארץ ישראל והתיישבו בקסטינה (באר טוביה) שם שימש דוד כמורה. נפטר בתל אביב ב 1978.
