1913, ההתחלה בארץ ישראל, זלמן יצחק לנדרס 13א

תמלול הטקסט

שלום יקירי

הנה אתם מקבלים מכתבי, קורעים את המעטפה, ופתאום טלגרמה נופלת משמה וודאי שאתם חוטפים אותה וקוראים שדוד השתחרר ולי אין כבר מה לבשר לכם רק לברך אותכם בברכת מז"ט (= מזל טוב) ולמסור לכם את דרישתה של זינא קונין (וגם שלי) שתשלחו לנו "טייגעל" וכמובן שתמלאו את הדרישה הזאת. אני שולח לכם גם את מכתבה של רבקה בו יש חדשה שתעניין את רחל, החדשה היא שהושיע התחתן עם מאשע מערפארט.

אני כבר הסתדרתי, מצאתי לי שותף לחדרי, הנער כבן 15-16 מתכונן (= לבחינות) גם. דיברתי עם קונין אודות צרפתית (כלומר, היא דברה אתי) והיא תלמד אותי 3 פעמים בשבוע וגם אני אקרא אתה 3 פעמים בשבוע עברית והכל על מקומו יבוא בשלום. כמעט ששכחתי, אברהם ליעביוש נתקבל להגמנזיום שבירושלים להמחלקה החמישית. כמדומני שכבר כתבתי הכל.

שלכם ש.ז.י. לנדרס. בבקשה שתשלחו לי בפעם השניה את תמונתו של יעקל'ה, אני שולח חבילה של לבנים, אני דו"ש (= דורש שלום) הרמזים והקבוצה וכל באר טוביה.

המכתב נכתב קודם שקיבלתי מכתבכם. תודה בעד התמונה והשוקולדה.

הערות

"דוד השתחרר ולי אין כבר מה לבשר לכם, רק לברך אותכם בברכת מזל טוב". לא ברורים הפרטים, שבוודאי היו ידועים היטב לצדדים המתכתבים, אבל אפשר להקיש אולי, בעקבות התייחסות במכתב קודם, שדוד זכאי נקלע לתסבוכת מנהלתית בשל אזרחותו הרוסית.

"זינא קונין". שמה של קונין (זינא או זינה) נזכר לא פעם בהתכתבויות השונות ואין ספק שמדובר בקרובת/מכרת משפחה מרוסיה שהיתה בקשר משמעותי עם זלמן יצחק גם בא"י. מכיוון שבתוכנית הלימודים של הגמנסיה שלש שפות - צרפתית, תורכית וערבית - ובשלושתן אין לו שום מושג, רוקם זלמן יצחק תכנית מתוחכמת עם קונין: "היא תלמד אותי (צרפתית) 3 פעמים בשבוע ואני אקרא אתה 3 פעמים בשבוע עברית והכל על מקומו יבוא בשלום".

"טייגעל" הן בצקיות, מאפה יהודי אהוב.

"אברהם ליעביוש" (לביוש), חברו של זלמן יצחק. השניים חלקו חדר שכור בדירה בנווה צדק בתקופה שהתכוננו לבחינות הכניסה לגמנסיה. תכניותיו של לביוש השתנו לאחר שהתקבל ("כמעט בלי בחינות"), לגמנסיה העברית בירושלים, וזלמן יצחק נאלץ לחפש לו שותף חדש: "אני כבר הסתדרתי, מצאתי לי שותף לחדרי". כמשתמע מהתכתובות, ללא שותף, לא היה יכול זלמן יצחק לעמוד בתשלום דמי השכירות !