1913, ההתחלה בארץ ישראל, זלמן יצחק לנדרס 16א
תמלול המכתב
יקירי
שלום, אני שולח לכם את המכתבים מקרוצ'ה וגם את מכתבי שכתבתי בשבוע שעבר. חדשות אין, הדזומה פסקה לגמרי ואין שום סכנה. הביתה כתבתי כבר, נו ! מה לכתוב לכם עוד ? יש לי הרבה עבודה, כל התלמידים יקבלו בחינות בתלמוד (חוץ ממני ועוד אחד) ועלינו הלא מוטל להכין אותם. גם את הייסינוביץ צריך להכין שיעבור את הבחינות שבוודאי יקבל גם וילנסקי (עכשיו נעשינו לידידים אהובים !) ועוד ... ואני בעצמי לומד רק צרפתית, אולי ירחם ואפטר מבחינה. מה שלומכם ? אני נושק את יעקל'ה, היו שלום, ש.ז.י. לנדרס.
אני מחכה כבר לישראלק'ע בכליון עיניים ולואי שיבוא כבר.
דרך אגב, כמה אני חייב לכם ? תודיעוני בלי שום אחור, נחוץ לי לדעת.
(ותוספת בשולי המכתב) שלום, לא קיבלתם ממני מכתבים יען שבכל פעם אני מאחר את חסן. אני שולח לכם את מכתבי כי חדשות אין וגם זמן אין לי. כסף לא קיבלתי הכל.
הערות
"דזומה". מתוך "מלחמה ושלום" של ל. טולסטוי: "גדול הוא נפוליון במעשיו .... בבית החולים שביפו אשר נתן שם ידו (= לחץ יד) לחולי דזומה". הדזומה היא מגפת הדבר ! וזלמן יצחק מרגיע כאן באומרו "הדזומה פסקה לגמרי ואין שום סכנה".
"כל התלמידים יקבלו בחינות בתלמוד חוץ ממני ועוד אחד". זלמן יצחק כבוגר ישיבות (מיר ווולוז'ין) טרם שעלה ארצה, לא רק שאינו צריך להיבחן במקצוע זה אלא מוטל עליו לעזור לחבריו לספסל הלימודים להתכונן לבחינה.
"הייסינוביץ" הוא גייסינוביץ' כדרך הביטוי ברוסית, אח"כ עיברת את שמו לאב"א אחימאיר. "וילנסקי" הוא שמואל (מולה) וילנסקי. הן אחימאיר והן וילנסקי נסעו ל"חופשת מולדת" ברוסיה בקיץ 1914 ו"נתקעו" שם בגלל פרוץ מלחמת העולם.
"אני בעצמי לומד רק צרפתית, אולי ירחם ואפטר מבחינה". לימודי ההכנה בצרפתית לעומת זאת הם עול גדול עבור זלמן יצחק.
"אני מחכה כבר לישראלק'ע בכליון עיניים". ישראל יואל, אחיו הצעיר של זלמן יצחק, בן 15 לערך בעת הזאת, אמור היה להגיע לביקור בארץ ישראל. הביקור לא יצא אל הפועל עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אך מעט יותר מחודש ימים לאחר שנכתבו הדברים הללו כאן. אפשר שאם היה מגיע, ואולי גם נשאר כאן, היה ניצל מן הסתם מהגורל המר שציפה לו, כשנהרג במלחמת האזרחים ברוסיה שלאחר מלחמת העולם.
"לא קיבלתם ממני מכתבים יען שבכל פעם אני מאחר את חסן", הוא בלדר הדואר הערבי לו הוא אמור למסור מכתב או חבילה וכו'. שרותי הדואר של התקופה פעלו באמצעות בלדרים מיוחדים שהיו יוצאים למסלולם הקבוע, בד"כ אחת לשבוע. שרותי הדואר הבינלאומיים היו רבים ומגוונים: בנוסף לדואר התורכי פעלו בארץ גם שרותי דואר של צרפת, רוסיה, גרמניה ואיטליה אך עד למלחמת העולם בלט מעל כולם הדואר האוסטרי שהעניק את השרות הטוב ביותר. חברת הספנות האוסטרית "לויד" שהפעילה שירות אניות קיטור סדיר ואמין לחופי מזרח הים התיכון, תרמה לכך גם כן.
